שיחת טלפון מפתיעה
שברה את הרגל - רובי פורת שובל: "אני בסדר ואהיה בסדר"
מגישי תוכנית הבוקר התקשרו לשחקנית רובי פורת שובל שנקעה את רגלה אחרי שבירכו אותה בברכה המסורתית "תשברי רגל". פורת שובל: ההצגה רצה כבר עשרים שנה, אני צולעת, מדדה
השחקנית רובי פורת שובל נקעה את רגלה לפני העליה לבמה בתיאטרון "הבימה". שי גולדשטיין, אורי גוטליב ולאה לב התקשרו אליה כדי לברר האם ההצגה נמשכה בכל מחיר.
שי: "רובי פורת שובל, בוקר טוב, מה שלומך? אנחנו כאן בתוכנית הבוקר בשידור. שמענו ששברת את הרגל".
רובי פורת שובל: "בוקר טוב ל, תתקשר בעוד כמה דקות".
שי: "לא, אני לא בשידור בעוד כמה דקות".
גוטליב: "זו שיחת טלפון שאנחנו עושים לך עכשיו".
שי: "זה בלייב אנחנו עכשיו בשידור והעם מודאג ורוצה לדעת שאת בסדר".
רובי פורת שובל: "אני בסדר ואני אהיה בסדר. זה נקע וזה יעבור".
גוטליב: "זה נקע, ואנחנו חשבנו שזה שבר. אבל היה איזה עניין שזה קשור למישהו? איך זה קרה לך?"
לאה: "לא, מישהו אמר 'תשברי רגל' וזה קרה אחרי עשר דקות. מדאיג מאוד".
רובי פורת שובל: "כן, זו ברכה. הערתם אותי".
שי: "טוב, אז תקומי".
לאה: "סליחה. תשע בבוקר".
רובי פורת שובל: "עוד לא התאוששתי".
שי: "רגע ותגידי המשכת את ההצגה או שעצרת אותה?"
רובי פורת שובל: "קודם כל ההצגה חייבת להימשך. זה היה לפני ההצגה ואתה יודע מה זה אדרנלין".
גוטליב: "אה, אדרנלין. נכון".
רובי פורת שובל: "אז לא מרגישים כלום. אחרי שנגמרת ההצגה מתחילים להרגיש הכל כבר. שברתי פעם אצבע...".
גוטליב: "קצת צלעת בהצגה? קצת הייתה הצגה צולעת ככה?"
רובי פורת שובל: "קצת צלעתי, אבל אני הולכת לאט".
שי: "איזו הצגה זאת?"
רובי פורת שובל: "בוסתן ספרדי".
שי: "אה וואוו".
גוטליב: "זה עדיין רץ עם גלית גיאת?"
רובי פורת שובל: "זה עדיין רץ. התחלנו את העונה העשרים".
שי: "לא יאמן. ההצגה הזאת רצה כבר כמה? עשרים שנה?"
רובי פורת שובל: "התחלנו את העונה העשרים. כן".
שי: "וואוו".
רובי פורת שובל: "זה פתיחת פסטיבל הלדינו".
גוטליב: "הלדינו?"
שי: "וואלה. ואת בהצגה הזאת מההתחלה או שהצטרפת?".
רובי פורת שובל: "מההתחלה. מההתחלה לגמרי".
גוטליב: "וואוו, ועכשיו מה יהיה?"
שי: "אבל את ממשיכה את לא עוצרת".
רובי פורת שובל: "לא, לא עוצרת".
שי: "עם הנקע".
רובי פורת שובל: "לא, לא עוצרים אף פעם, מדדים".
שי: "טוב, יאללה, אז תרגישי טוב".
רובי פורת שובל: "תודה רבה".
גוטליב: "ומאחלים לך ברכות יותר טובות מ'תשברי רגל'".
רובי פורת שובל: "אני לוקח ברצינות מדי כל מיני".
גוטליב: "נכון, בדיוק".
שי: " יאללה, יום טוב".
רובי פורת שובל: "תודה רבה".
