"הוא ילד נורמטיבי, אני לא מבין איך הוא הגיע לרצח"
תושב מגדל על החשוד בטבח הקטלני
יוסי ג'ינו אמר למשעל ורפאל: "הוא לא מתבודד ולא הזוי. זה לא בגלל מצב כלכלי. אין לי מושג אם הוא עבד או לא, אבל אם הם היו צריכים סיוע, אז האבא של הנרצחת הוא אבא שעובד"
באסון הנורא שפקד אתמול (שבת) את המושבה מגדל שבצפון נמצאו ללא רוח חיים האמא דור סלע, שני בניה בנימין ויוסף ובן השכנים נחמן אטיה. על גופותיהם נתגלו סימני אלימות קשים, ביניהם דקירות. בן נוסף של השכנים, יהונתן אטיה, נפצע קשה אך הצליח להימלט. החשוד ברצח הוא אב המשפחה נדב סלע (28), שנעצר במטע סמוך למושבה זמן קצר לאחר מציאת הגופות. על פי עדויות במשטרה מדובר ב"אחד ממקרי הרצח הקשים ביותר שנראו מאז ומעולם בישראל". יוסי ג'ינו, תושב מגדל, אמר הבוקר לניסים משעל ודרור רפאל: "במושבה התושבים כולם אבלים מאוד וכואבים מאוד את הרצח שקרה אתמול. כולנו משתתפים בצער המשפחה. הכרתי את הנרצחת. ילדה נהדרת. היא כמה פעמים הסבה אל שולחננו בארוחת ערב שישי. כואב מאוד, כואב על הפעוטים ששם נרצחו. קשה קשה. היום יהיה יום קשה מאוד במגדל, לתושבים ולמשפחות".
"אני מכיר את החשוד ברצח", אמר ג'ינו, "זה יישוב קטן, אחד מכיר את השני פה. הוא (החשוד) ילד נורמטיבי, בחור נורמטיבי לחלוטין, קיבל גם חינוך ראוי מאבא ואמא שלו. הוא היה מתקשר עם הסביבה, לא מתבודד, לא הזוי. פשוט לא מבין איך הוא הגיע לרצח הנתעב הזה. ממש ממש קשה לי להבין. הוא ילד שגדל במגדל, האמא שלו יותר דתייה, האבא קצת פחות, ובגלל האם הילד חזר בתשובה והפך להיות דתי. הוא היה נורמטיבי, ביקר אצלי בבית כמה וכמה פעמים כידיד של הבן שלי. לא היו שום סימנים. מטבע הדברים אחרי שהוא התחתן נפגשנו פחות, ומאז החתונה מעת לעת הוא היה אצלי בבית. אני לא ראיתי אצלו שום סימנים. אני לא פסיכולוג שיכול להביע את דעתו, אבל כאבא וכסבא לא ראיתי אצלו סימנים של אלימות או משהו כזה".
"זה לא בגלל מצב כלכלי", הוסיף ג'ינו. "לגבי החשוד אין לי מושג אם הוא עבד או לא, אבל אם הם היו צריכים סיוע, אז האבא של הנרצחת הוא אבא שעובד, איש יגע כפיים, והוא ודאי וודאי שידע לסייע להם. הוא עובד בעבודה כזו שכאשר ביישוב הוא מתבקש לסייע, הוא מסייע באופן מיידי. מגדל זה יישוב שקט ונהדר עם נוף פסטורלי. אנשים נורמטיביים שעובדים. לא סובלים פה יותר מדי ממשפחות רווחה. המצב הסוציו-אקונומי בסדר. כל אחד פה מסייע. כל בני היישוב הגיעו לשם, זה לא היו סקרנים, כי כל אחד חשב שיוכל לסייע. ברגע שראו שלא, כל אחד פנה לעיסוקיו ולביתו".
