"כאילו שאל הגשם בכבודו ובעצמו ריחם על אלו שאין שמיכה על גופם וקורת גג מעל ראשם"
בעוד אל החורף דפק בחלונות ביתה של מרסל והפריע לה להירדם, היא חשבה דווקא על האדם ששוכב על פיסת קרטון בקרבת שוק הכרמל - "האם מתחילת החורף הזה מרק חם בא אל בטנו וחימם אותה?"