"מיום ליום נפערת ערוותו המוסרית של ראש הממשלה שלנו"
על החומוס של נתניהו, בית הדין הרבני וחברה קדישא
גבי גזית פתח את תוכניתו בביקורת חריפה ביותר על ראש הממשלה: ביבי המנותק והנהנתן הוא המכוער שבמכוערים, הדוחה שבדוחים. הוא מכיר את מצוקות הנכים, הקשישים והמובטלים, אבל חושב רק על סיגרים ושמפניה
המכוער שבמכוערים, הדוחה שבדוחים. האיש שמיום ליום נפערת עוד ועוד ערוותו המוסרית. וגם אם ילך אלף פעמים לאכול חומוס עם החבר שלו כחלון, אף אחד לא יאמין לו שהוא עממי. אגב, מישהו יודע מי שילם את החשבון של החומוס והחמוצים? לא. נתניהו צילם את עצמו בפייסבוק יושב בחומוסייה, מנגב ושותה קפה. ואתם, שעמדתם מסביב, חשבתם שזה מה-זה קול. הנה ראש הממשלה, תראו כמה הוא עממי. זה לא שהוא חבר של מיליארדרים, הוא יושב ואוכל בחומוסיה. אבל אני אומר לכם שאם הוא היה יכול להוריד את החומוס עם שמפניה ורודה ולא עם איזה קפה שחור דלוח, זה מה שהוא היה עושה.
אצל זוג נורמאלי, כשלאישה יש יום הולדת, אז הבעל קונה לה מתנה. לא אצל נתניהו. הבעל לא קונה מתנה. הוא מתקשר לאיזה מיליארדר ואומר לו לקנות לאשתו מתנה. הבנקאי של המשפחה קיבל פקודה לקנות מתנה בשווי עשרת אלפים שקלים. זה כבר לא שחיתות. זה כבר לא ממשפחת השחיתות. זה פשוט גועל נפש ברמה שאי אפשר לתאר. ומה עם מקבלת המתנה, שרה נתניהו? אישה אסרטיבית היא צריכה להיות, דעתנית, משכילה. מה, נעים לך לקבל מתנה מהמיליארדר החבר של הבעל והבעל בכלל לא יודע שקיבלת מתנה? או שהוא דרש מתנה?
מכל הפרשה הזו מה שמגעיל שבעתיים הוא שביבי הרי מסתובב בכנסת. והוא רואה בעיניים שלו את משלחות הנכים, את קבוצות המובטלים מהפריפריה. ביבי יודע את מצוקת הבריאות. ביבי יודע על הקשישים שאין להם כלום, גם לא חימום בחורף. ביבי יודע שתכשיט אחד שמילצ'ן קונה לאשתו, וארגז שמפניה וכמה תיבות סיגרים, ביבי יודע שבזאת אפשר להאכיל בית ספר שלם בעיר פיתוח, ששם להורי הילדים אין. הם צריכים להשתתף בשישה שקלים במפעל ההזנה וכשאין להם שישה שקלים הילדים שלהם אוכלים פרוסת לחם עלובה. כי ביבי, במקום להגיד למילצ'ן, בוא תעזור למפעל ההזנה באיזו עיר שדה מסכנה, אז לא, את הכסף הוא לוקח לעצמו, למתנות ולשמפניות. תכריח את מילצ'ן לתרום, אבל לא. הוא מכריח אותו לתרום מתנה לקיסרית. מה עם ילדים משותקים? אולי מילצ'ן היה יכול, בכסף של הסיגרים, לקנות שני רכבים להסעת חמישה ילדים משותקים לבית הספר? מילצ'ן היה עושה את זה, אבל לא נעים לו, כי ביבי דרש סיגרים. הילדים יאכלו לחם יבש כדי שראש הממשלה יישב עם אשתו, כשלצווארה מחרוזת נוספת על אלף המחרוזות שיש לה והיא תגרגר שמפניה והוא יפריח טבעות עשן, כשכל טבעת עשן יכולה לקנות סל מזון שלם לנכה לקראת שבת.
ולכן המסקנה היא שזה לא משנה אם זה פלילי או לא. זו לא הנקודה, והרבה אנשים טועים בזה. ואם זה קרה או אם זה לא קרה. האמת כבר עוצבה דרך המידע. זהו ראש הממשלה המנותק, הנהנתן, הגרגרן ביותר שהיה למדינה הזאת אי פעם. שום דבר לא מעניין אותו, לא מצוקה, לא עוני, לא אבטלה. רק שאלה אחת מעניינת אותו בשעותיו הפנויות. למה, למה, הוא שואל את עצמו בטון הבריטוני שלו, למה השליח עם הסיגרים מאחר בכמה דקות? למה שרה מתייבשת, כי השמפניה הורודה מתעכבת בפקק?.
בית הדין הרבני דן בתביעת גירושין של אישה שבעלה הכה אותה שלוש פעמים. אפשר היה להניח שהדיינים הרחומים יתחשבו באישה וישלחו אותה לחופשי? מה פתאום. הדיינים דחו את תביעת הגירושין, כי קבעו שהבעל הכה את אשתו לא בגלל שהוא איש רע ומכה, אלא בגלל שהיא ביקשה להתגרש ממנו הוא איבד את העשתונות והפליא בה את מכותיו. אז זו אחריותה שהיא קיבלה את המכות, כי אם היא לא הייתה רוצה להתגרש הוא היה נשאר רגוע ולא היה רוצה להרביץ לה, כי הוא לא היה כועס. ואלה דיינים שמקבלים משכורת ממדינת ישראל. אתם לא רוצים אפילו לדעת איזו משכורת הם מקבלים. דיינים חשוכים שאין להם מושג במה שהם עושים. הם שונאי נשים. אבל הם לא אשמים. הם התוצאה. מי שאשם אלה הפוליטיקאים החילונים שנתנו להם את הסמכות. ואתם אשמים שאתם מתחתנים אצלם, שאתם הולכים לרבנות ונרשמים. במקום, כבני חורין, לקשור את גורלכם זה בזו כבני זוג בלי שאיזה רב יעמוד וימלמל לכם כל מיני דברים, ואחרי זה תגידו לא ידעתם.
להתעלל באנשים חיים? נגיד שהם יכולים עוד איכשהו להתנגד. להתעלל בנשים מוחלשות ובחסרי ישע. אבל בחברה קדישא שכללו את השיטה. שם מתעללים במים, כי מתים לא יכולים להחזיר מכות. ואם אי אפשר להתעלל במת, מתעללים בקרוביו. שלושה בכירים בחברה נעצרו בחשד שהם גנבו כספים של אנשים שביקשו להיקבר על הקרקע ולא בקומות. הליצנים האלה של חברה קדישא לקחו כסף מהאנשים האלה, אבל לא נתנו להם בתמורה חלקות קבר. כלום, גרגר אדמה אחד לא נתנו להם. דחפו את הכסף עמוק לכיסים והסתלקו. כי אלה שמאמינים, עטופי השחורים והכיפות, שמתעשרים מגופות של יהודים, אלה הגרועים שבנוכלים. אלה, שאם חשבתם שכאשר תמותו הם יניחו לכם, אז זהו, שלא.
