עוה"ד של אילנה ראדה אמר לגבי גזית: ביקשנו העתק דיגיטלי של הטלפון שיכול לספק חומר, אבל המדינה, שהחזיקה בו שלא כדין, אומרת שהמכשיר אבד ואני מאמין לה. פספסנו את האפשרות להגיע לחקר האמת ברצח תאיר
אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, חשפה שהמשטרה הודתה שהטלפון הסלולרי של בתה, שהיה אצלה בזמן הרצח, אבד. עורך דינה של האם, מוטי טימסית, אמר בראיון לגבי גזית שהוא בוחר להאמין, על אף שהטלפון הוחזק על ידי המשטרה שלא כדין: "הופתעתי לגמרי שהם איבדו את הטלפון. אני נוטה להאמין לפרקליטות שהטלפון אבד ולא נעלם. בעניין הזה אני מעדיף לדון את המערכת לקולה ולא לחומרה ועד שלא יוכיחו שזה נעלם, להאמין שזה אבד".
"את אילנה ראדה מטריד שהרוצח של הבת שלה מסתובב חופשי", הדגיש עו"ד טימסית. "היא ביקשה את הטלפון והמחשב של בתה עשרות פעמים, במשך שנים, ולא קיבלה. ברגע שיש צורכי חקירה אפשר להחזיק אותם, אבל החקירה והליכי המשפט מתו מזמן והם מוחזקים על ידי המדינה שלא כדין. זו לא סמכות שאפשר לעשות איתה מה שרוצים. כשנגמר הצורך מחזירים, והצורך נגמר מזמן. הגשתי בקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת להחזיר את כל החפצים ה'תפוסים' שמוחזקים על ידי המשטרה לצורכי חקירה. כתוצאה מתגובת הפרקליטות קיבלנו לידינו את המארז של המחשב ולא את הדיסק המקורי שלו, שעדיין שם".
"לעניין הטלפון היה סירוב מוחלט, כיוון שהוא מוצג חקירה. חלק מחומרי החקירה הוצאו ממנו ונמצאים בתיק החקירה", הוסיף עו"ד טימסית. "חשבנו שאם לפחות לא נחזיר, נקבל את ההעתקים הדיגיטליים שלהם. העתק דיגיטלי יכול לספק לנו דברים מעבר למה שחברות הסלולר יכלו לספק לנו. אלה דברים שנמצאים על החומרה עצמה, בין אם על כרטיס הסים או במכשיר. מה יש בטלפון שאבד? יש חורים שחורים שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה יש בהם, אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לדעת, ואנחנו נשארים עם בעיה גדולה מאוד. את זה פספסנו. זה יכול היה להוביל לחקר האמת".