יתחיל 'היכל התרבות' וייגמר 'היכל התרבוש'
קובי אוז מכין את החליפות להופעה בהיכל התרבות
סולן "טיפקס" בראיון לאיריס קול לקראת המופע החגיגי: רגע לפני העלייה לבמה אני משוכנע שאף אחד לא יאהב אותי. אני עשינו קאמבק בלי שהיה עלינו לחץ כלכלי. הקהל שלנו זה כיפות מכל הסוגים וראש גלוי, וכל סוגי ההתיישבות
להקת "טיפקס" תופיע ב-2 במרץ בהיכל התרבות בתל אביב במופע של מיטב הלהיטים. בראיון לקראת האירוע החגיגי, לאיריס קול, סיפר הסולן קובי אוז: "בהיכל התרבות אנחנו הולכים לעשות משהו מיוחד. יש לנו חליפות לבנות חבל על הזמן. זה התחיל מצילום הפרומו להופעה, החליפות שהביא לנו המלביש ישבו עלינו יפה, עם נעליים לבנות והכל. התחברנו אליהן ואמרנו שנופיע איתן בהיכל התרבות. נעשה את כל הלהיטים כמו בהופעה בקיסריה, סט של 30 שירים, אבל נתחיל בחליפות לבנות, ובהמשך הולכות להיות הפתעות של תלבושות אחרות. זה מתחיל היכל התרבות ואולי יסתיים היכל התרבוש".
"חליפה זה מאוד מזרחי", הסביר אוז. "הגיבורים שלנו, פריד אל-אטראש וכולם, לבשו חליפות. סבא שלי לבש חליפות. ההורים שלנו עלו לארץ עם חליפות. הקסם של בגין, יחסית לחבר'ה של מפלגת 'העבודה', היה שהוא לובש חליפות ומכבד את המאזין והצופה בו. זאת אומרת, החליפות זה חזרה למקום היותר לבנטיני, יותר מרגש, הרבה פחות מהחולצות הפתוחות עם התלתלים שמציצים מלמטה. זה עולם אחר. גנדרנים תמיד היינו, אבל קוד הלבוש שלנו יותר בולט משל להקות אחרות. יהיה לנו גם פסנתר-כנף שייכנס באמצע ההופעה, ונארח את אורי מיילס, שניגן איתנו באלבום 'נשיקה לדוד'. זה יהיה מאוד מרגש. אני כבר רוצה להיות שם, ביום חמישי הבא".
קול שאלה את אוז כמה הוא נרגש לפני העלייה לבמה, והסולן השיב: "על הבמה מאוד נוח לי, אבל רגע לפני זה אני משוכנע שאף אחד לא יאהב אותי. אני חושב זה המקום הכי בריא בעולם. אל תעלה בקטע שאתה מלך העולם, אל תהיה זחוח. זחיחות זו התכונה הישראלית שהייתי רוצה לנקות. אל תהיו זחוחים, חבל. לבוא בענווה ולקוות שהכל יעבור בשלום. גם אם יש לך חליפה זה לא אומר שאתה מי יודע מה. אני בא עם מה שאני בא. זה תלוי במצב הרוח שלי לפני זה".
"הקהל שלנו כל סוגי הכיפות, וראש גלוי, כל סוגי ההתיישבות, קיבוצניקים, עיירות פיתוח. בשביל זה התכנסנו. 'טיפקס' זה שילוב של קיבוצים ועיירות פיתוח, זה הבסיס שלנו. זה הדבר, זה מה שאנחנו עושים", אמר אוז. "רק בחזרה שלנו, במופעי הקאמבק החוזרים, הבנתי שהיה כזה געגוע. אנשים בקהל עם חיוך על הפנים מהרגע הראשון עד האחרון, כולל התרגשות, כולל שרים איתנו. גם הם וגם אנחנו רוצים שזה לא ייגמר. הם רוצים גם לשיר ולשמוע אותי, זה מין דואט מאוד יפה בינינו לבין הקהל. זה מאוד מאוד מרגש".
על להיטי הלהקה אמר: "זה הפולקלור שלנו, ריקודי עם של הלב. השירים החדשים נתפסים לא כחדשים, אלא כחלק מהרפרטואר. אנשים מבקשים את 'לילה לילה טוב' או את 'מי הפרובינציאל' ככה באותה נשימה עם 'איזה עולם', 'מה עשית' או 'יש לי חברה'. זה ממש מדליק. יש משהו נינוח ולוקסוסי בדבר הזה. כי קודם כל חזרנו בשביל הכיף. לא היה לנו איזה לחץ כלכלי שאמרנו שחייבים לעשות א', ב', ג', ד' ו-ה'. פשוט רצינו לנגן והתגעגענו לנגן ודברים שבאים מכוונה כזאת כנראה הולכים יותר נינוח. עם הקהל קורה משהו כיפי נורא. אני מתפלל שזה לא ייגמר".
