״קל לגלנט לחלק ציונים״
אל"מ במיל' ארז וינר תוקף בחריפות את השר יואב גלנט
אל"מ במיל' וינר, מפקד התכנון בפיקוד הדרום ב"צוק איתן", התייחס לדו"ח מבקר המדינה על מחדלי המבצע, בראיון לכספית ואלדד: "אחרי שנתיים וחצי הדו"ח לא רלוונטי". על הטיפול במנהרות: "לקח יותר מדי זמן ולא הגענו מוכנים לחלוטין". על גלנט: "יש לו חמאה על הראש, שלא ייצא לשמש"
הדו"ח של מבקר המדינה אודות מחדלי מבצע "צוק איתן" צפוי להתפרסם ביום שלישי הקרוב וכבר גורר האשמות מכל הכיוונים. השר יואב גלנט, לשעבר אלוף פיקוד הדרום, קבע ששר הביטחון יעלון והרמטכ"ל גנץ, שכיהנו בתפקידים בזמן "צוק איתן", נכשלו. אלוף משנה במילואים ארז וינר, שהיה מפקד צוות התכנון האופרטיבי בפיקוד הדרום בזמן המבצע, הגיב לדברים בראיון לבן כספית ואריה אלדד: "מי שיש לו חמאה על הראש שלא יסתובב בשמש. יואב גלנט היה אלוף פיקוד הדרום בזמן חטיפתו של גלעד שליט ובמבצע 'עופרת יצוקה'. לחלק ציונים לאחרים זה תמיד קל, לא בטוח שזה הדבר הכי חכם".
"ב'צוק איתן' קל לחלק ציונים מהצד, כשאתה לא נושא באחריות ולא צריך לתת דין וחשבון", הוסיף וינר, לשעבר עוזר הרמטכ"ל אשכנזי. "גם אם יש לי ביקורת לגבי מה שהרמטכ"ל (גנץ) ושר הביטחון יעלון עשו ואמרו, זו ביקורת עניינית שנאמרה תוך כדי המבצע. בחלק מהמקרים עמדתנו כפיקוד דרום נשמעה ובחלק מהמקרים פחות. אבל להגיד שמישהו התרשל או זלזל, זו אמירה ממש לא לעניין".
וינר ניתח את הטיפול במנהרות החמאס ב"צוק איתן" מנקודת מבטו: "ההחלטה לצאת לפעולה נגד המנהרות הייתה צריכה להתקבל מהר יותר. היינו חוסכים שבוע. ואם היינו מבינים את המציאות האסטרטגית, כולל מצבה של מצרים מול החמאס, היינו מחפשים דרך מהירה יותר לסגור את המבצע הזה. כי לא נלחמנו נגד המנהרות 51 יום. זו טעות שהשתרשה. נלחמנו נגדן שבועיים וקצת. זה סביר בהחלט, מול העובדה שהיו 32 מנהרות, מתוכן ידענו על 29 ולקח זמן לטפל בהן. הטכנולוגיה הייתה מאוד בתולית וראשונית, ועשינו גם טעויות טקטיות שתמיד עושים במלחמה בין שני צדדים. אז ב-17 יום האלה התנהל מבצע ראוי ומוצדק, שהביא לתוצאות מצוינות. מה שעטף אותו שבוע לפני ושבועיים אחרי, היה אפשר לחסוך את חלקם בהתנהלות יותר הדוקה".
כספית הדגיש שידעו על המנהרות החודרות, אבל כל השיטה לפצח אותן פותחה תוך כדי תנועה. "איך זה יכול להיות?", שאל. "התרגולת פותחה לא תוך כדי תנועה", תיקן אותו וינר, "אלא במהלך השנה שלפני, כשמה שמוביל את הפיתוח אלה הבנות ותרגולות שהומצאו 'מלמטה', כי באמת לא הייתה לצה"ל תורה ערוכה וסדורה ללחימה מהסוג הזה, והתפתחויות טכנולוגיות, שחלקן הוכנסו והושמשו ממש בסמוך למבצע, שבוע-שבועיים לפני ממש. הגענו למבצע עם תחילתה של תוכנית, שאותה גם בסופו של דבר יישמנו. אבל כן, לא הגענו מוכנים לחלוטין. בשנה שלפני המבצע היה לחץ גדול מצד אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן, שהצליח לשכנע את המטה הכללי. הייתה היערכות והתכוננות ושמו על זה קצת יותר משאבים ואנרגיה. לדברים לקח יותר מדי זמן לקרות וכך הגענו כמו שהגענו".
"יש לי בעיה עם עצם התהליך הזה שנקרא דו"חות מבקר", ציין וינר, שבעצמו נפגע מדו"ח המבקר על פרשת הרפז. "הם ארוכים, קנטרניים ומתמקדים בשנים האחרונות יותר ויותר לגופם של אנשים ולא לגופם של תהליכים, כמו שמשרד המבקר היה עושה ונדרש לעשות בשנים עברו. התוצאה היא דו"ח שיוצא אחרי שנתיים ושלושה חודשים, כי כשאתה מכין דו"ח שנוגע לגופם של אנשים אתה צריך לשלוח להם אותו ותת להם להתייחס אליו. ואחרי שנתיים וחצי הדו"ח לא רלוונטי, חוץ מהעיסוק התקשורתי וההתלהבותי של מי אמר, למה אמר ואת הראש של מי צריך לערוף. מה באמת נלמד מזה למלחמה הבאה, ומה הדו"ח הזה, עם כל האנרגיה ושעות העבודה של כוח האדם שהושקעו בו יעזור למדינת ישראל במלחמה הבאה, שאולי לפי האלוף במיל' גלנט תפרוץ באביב הקרוב? שאגב, אני סבור שאנחנו ממש לא שם".
