ברהנו טגניה וגלעד שלמור חזרו ל"רצח החברות הטובות", מאיה זינגר ומירי הרצוג ז"ל, שנרצחו בהפרש של שנה וחצי, בירושלים ובסיני, ושוחחו עם סלומון עמיר, הקצין שחקר את הפרשה לפני יותר מ-30 שנה: "החשוד העיקרי, 'הצייר היוגוסלבי', לא נתפס מעולם"
בשנות השמונים זכו שני אירועי רצח מזעזעים לשם אחד כולל, "רצח החברות הטובות", אחת מפרשיות הרצח שהסעירו את המדינה בעבר. ברהנו טגניה וגלעד שלמור חזרו אליה בתוכניתם, במסגרת פינת "החטא הקדמון".
בנובמבר 1983 נמצאה מאיה זינגר ז"ל, בת 17, כשהיא שרופה ביער בירושלים. היא פונתה לבית חולים ולאחר כמה ימים מתה מפצעיה. לפני שמתה הספיקה למלמל סדרות של מילים שחוקרי המשטרה לא הצליחו לפענח את הקשר בינן לבין הרצח. צוות החקירה הראשון שפעל התרשל בתפקידו, הן באיסוף הממצאים מזירת הרצח והן בחקירת העדים. כאשר נפטרה זינגר מפצעיה אמרה חברתה הטובה מירי הרצוג לחבריה: "אני הבאה בתור". קצת יותר משנה וחצי אחר כך, ביוני 1984, הגשימה הנבואה את עצמה. הרצוג נרצחה על ידי אלמוני בחופי נואיבה שבסיני, לאחר שנאנסה באכזריות. צוות החקירה הראשון שהתרשל הוחלף על ידי צוות שני, שמצא קצה חוט, אך לא הביא למעצר הרוצח.
סלומון עמיר, החוקר שהוביל אז את הצוות השני, סיפר לטגניה ושלמור: "החקירה הייתה מורכבת. התחלנו אותה שנה וחצי לאחר הרצח. בדקנו את כל מה שעשה הצוות הראשון והתחלנו מהתחלה. ניסינו להמשיך מהמקום שהם הפסיקו ולחפש כיוונים חדשים. להערכתי הרוצח הוא תושב זר, יוגוסלבי, שהיה כאן תקופה בארץ והכיר את שתי הבנות. ידוע לנו שהוא עבר לסיני בתקופה שהרצוג הייתה שם וזה החוט המקשר, אדם ששתיהן הכירו, וזה לא היה מקרי. הוא היה מסוג האנשים ה'מעופף' שמתחבר לכאלה נערות, קצת 'מעופפות', שהיו קצת חולמניות והתעסקו בציור. במניע לא היינו בטוחים, כי לא הצלחנו לתפוס אותו. הוא היה בקשר גם עם בחורה שלישית והסתבר שהוא היה מקושר לעוד הרבה צעירות. קשה לי להאמין שהאיש ייעצר אי פעם, כי לא מדובר בתושב מדינת ישראל".
"מאיה זינגר נמצאה כשהיא יושבת בתוך מעגל של אש בסביבות בית החולים הדסה עין כרם", הזכיר עמיר. "בדקנו את כל הקשרים עם כתות, אבל לשתי הקורבנות לא היה קשר לשום כת שהכרנו בארץ. התייעצנו עם פסיכולוגים כדי לנתח את המילים שהספיקה להגיד לפני שמתה. היא אמרה מילים כמו 'מוסך משטרתי', 'סורי', 'איש זר' ו'הוא יהרוג עוד'. ניסינו לקשור בין הדברים כולל לשמו של היוגוסלבי ולא הצלחנו. ישבנו גם עם המשפחות של הנרצחות כדי לזכות באמון שלהן ולנסות לקשור את הקשר בין הנרצחות לחשוד".
עמיר לא התייחס לסיפורים סביב צוות החקירה הראשון, לפיהם עד ראייה שלא נחקר התראיין לטלוויזיה וסיפר שהמשטרה לא חקרה אותו, ושהלווייתה של מאיה זינגר הופסקה באמצע כיוון שהחוקרים שכחו לקחת ממנה טביעות אצבעות. "לא היינו בקשר עם צוות החקירה הראשון", אמר. "לפנינו הם עצרו חשוד שישב עם מאיה זינגר ועישן איתה, אבל לא נמצא קשר לרצח עצמו".