הטוב, הרע והמכוער
גבי לפוליטיקאים: "יום יבוא ואראה אתכם מחטטים בפחי אשפה ומחפשים עגבנייה עלובה"
גבי גזית פתח את תוכניתו בביקורת חריפה על נבחרי העם: חבורת אידיוטים פאתטים ועלובים, שעומדים על בימת הקרקס בכנסת ומשחקים בצואה פוליטית עבשה. בחירות ותאגיד זה לא העבודה שלכם. תורידו את החליפות המסריחות ולכו לעבוד למען הנכים, הקשישים והמנופים הקורסים. על שר האוצר כחלון: אתה לא יודע חמלה מה היא
שלום לכם, חבורת אידיוטים פאתטים. אידיוטים עלובים, שעומדים על בימת הקרקס, הקרוי בטעות כנסת, ומשחקים בצואה פוליטית עבשה. כן בחירות, לא בחירות, כן תאגיד, לא תאגיד. תתחילו כבר לעבוד. תורידו כבר את הז'קטים המסריחים שלכם והעניבות ותחילו לעבוד. כי ללכת לבחירות זאת לא עבודה. עבודה זה מנופים שלא יקרסו, פיגומים שלא יתפרקו, נכים שיהיה להם מה לאכול וקשישים. לא כמו הקשיש שראיתי הבוקר, מחטט בפח האשפה ומחפש בקבוקים למחזור בשלושים אגורות, כדי ללכת למכולת ולקנות לחם. משאלתי היא לראות אתכם יום אחד מחטטים בפחי האשפה אחרי עגבנייה רקובה ובקבוק למחזור. לראות אתכם, את ביטן וכחלון, ביבי ורגב, רבים על זנב מלפפון בפח אשפה מסריח. ואם יש אלוהים, הוא יארגן את זה.
ביבי שלנו נפגש בסוף השבוע עם עובדי רשות השידור ומיד דיווח שליבו נשבר מהמחשבה שעובדים ייזרקו הביתה. דמעה זלגה מעיני כששמעתי את הדברים האלה. איזה איש, איזה מנהיג, איזה לב רחב, שקשוב למצוקות העובדים המפוטרים. הרי רק זה מניע אותו. לא השליטה בתקשורת, לא ההחזקה בחוטי השידורים, לוודא שיש לו גם עיתון וגם ערוץ טלוויזיה. ביבי לא ישן בלילה מהמחשבה שעובד אחד ברשות השידור, שאגב מרוויח משכורת של שלושים אלף שקל בחודש, ויש כאלה רבים ברשות השידור, ילך הביתה. טובו וחסדו של ביבי מחלחלים עד למשרד האוצר.
ושם נמצא כחלון, שאומר לביבי, אני לא צריך הטפות בענייני חמלה מאף אחד. נכון, כחלון, אתה לא צריך הטפות על חמלה, כי אתה לא יודע, אם יגידו לך חמלה, אתה לא מכיר בכלל את המילה הזאת. אתה צריך מילון בשביל לדעת מה פירוש המילה חמלה. כי היום, למשל, מתקיימת שביתת רעב של נכים, שאתה, כחלון, מונע מהם חיים. מאות אלפי קשישים לא יכולים לקנות מוצרים בסיסיים לחג, כי אתה כחלון לא מעלה להם את קצבת הזקנה המצ'וקמקת שלהם, אפילו לא בשקל. תעלה להם בשקל, מה יקרה? לא. אפילו בשקל אתה לא מעלה להם. אבל לעצמך אתה כן מעלה את השכר.
אנשים עבדו חמישים שנה ושילמו מיליוני שקלים לביטוח הלאומי ועכשיו מקבלים אלף שש מאות שקל בחודש. נראה אותך, כחלון, חי מאלף ושש מאות שקל בחודש. לזה אין לך כסף, אבל לצעצוע המטופש, המיותר, הפאתטי, הקרוי תאגיד השידור, לזה יש לך מיליונים. לא צריך להטיף לך על חמלה, כחלון, כי אתה עד לרגע הזה בכלל לא מכיר את המילה הזו. חמלה זה רחמים, זה חסד, חמלה זה צרכיו של האחר. חמלה זה להיות קשוב לאחרים ולא רק לעצמך. חמלה זה לא בחירות, עם 'כולנו'.
צר לי, אבל שוב אני נוסע לירושלים ונכנס לכל המשרדים הממשלתיים, הממונים על הבנייה בישראל, על הבטיחות של כל אחד מאיתנו. כשאנחנו חולפים ברחוב על פני מנוף ענק או פיגום מיתמר, לעולם לא נדע אם נצליח לעבור תחתיו לפני שיקרוס עלינו, או לחילופין ייפול עלינו מלמעלה עוד פועל סיני או ערבי, כמו משקולת על הראש שלנו ויפיל אותנו למדרכה. כן כן, רק פועל סיני או ערבי, כי זה מה שיש. לא ייפול עלינו ביטן מלמעלה בזמן שהוא מכופף ברזלים, כי הוא לא שם.
חבורת אפסים, חדלי אישים, שיום אחד יצטרכו להסביר איך נפל מנוף על קבוצה של 20 ילדים שיעברו מתחת למנוף. כי 'מחר' תעבור כיתה של ילדים, שהמנוף ייפול עליה, וכולם יהרגו. ואז, בגלל שמדובר בילדים, ועוד ילדים יהודים, אז יתחילו לשאול מה קרה, מי אשם ויקימו ועדת חקירה. מישהו ייעצר, מישהו ייחקר. אגב, על אירוע הקריסה של המנוף אתמול לא קרה כלום. אף אחד לא נעצר. ובינתיים, ממש ברגע הזה, מקימים מנוף באיזה אתר ומישהו שואל, חבר'ה, תגידו, מישהו ראה את מוט החיזוק של הרגל השמאלית של המנוף? איפה שמנו אותה? ואז הקבלן יגיד, יאללה מה זה משנה? מה זה חשוב? למה הוא לא יעמוד בלי רגל אחת, המנוף הזה, על שלוש רגליים? יעמוד. יעמוד, חבל על הזמן. יאללה תמשיכו.
לא לא, הקבלן לא אשם. מי שאשם זה שם, במשרדי הממשלה, שנותנים לו למקם ככה את המנופים והפיגומים. האחראי לתאונות העבודה זה האכיפה שלא קיימת, האדישות והטמטום והקמצנות של כחלון, שלא מקצה די תקציב לפקחים ולענישה. מישהו סיפר לי שהייתה לו פעם חנות לחלקי חילוף לרכב. וואלה, כחלון, לא למדת. חלקי חילוף לרכב זה כמו חלקי חילוף למנופים. ועכשיו, בצל המנופים המתמוטטים, בצל הבחירות המיותרות, בצל שביתת הנכים ושביתת האוטובוסים, שכמובן תפגע רק בעניים, כי הם אלה נוסעים באוטובוסים, כולנו יכולים לעלות על הבמה ולשיר במלא גרוננו, בניצוחה של מירי רגב עם הדגל, את ההמנון.
לסיום, אני רוצה להגיד תודה ענקית לכל מי ששמע אותי מפרסם ברדיו את המבצע של עמותת "עץ בודד" לחיילים בודדים לקראת חג הפסח. המונים, מכל קצות הארץ, פנו והתנדבו לאמץ חיילים בודדים, ולא רק בפסח, גם בסופי שבוע וימים רגילים. זה הפרצוף היפה של עם ישראל. אבל זה הפרצוף של האנשים הפשוטים, לא של נבחרי העם. אף חבר כנסת לא פנה והתנדב לאמץ חייל בודד לחג. הם ייסעו במכוניות השרד שלהם ויתאכסנו באיזה מלון עם ג'קוזי, וישאירו את אימוץ החיילים לאנשים הפשוטים. אני מבטיח ומתחייב שעד השבוע הבא לא יהיה חייל בודד אחד שלא יהיה לו לאן ללכת בסדר הפסח. אז תודה רבה לכל הפונים. אני אוהב את כולכם אהבת נפש, כי אתם האנשים האמיתיים. אתם לא הזבל שמקבל 40, 50 ו-60 אלף שקל לחודש בכנסת או בממשלה ולא עושה כלום. אתם החמלה האמיתית, ואתם יכולים ללמד את כחלון חמלה מה היא.
