הטוב, הרע והמכוער
"קברים עתיקים נוגעים לליבו של ראש ממשלתנו יותר מאנשים שחיים על סף המוות"
"בוקר טוב לכם, אם גרוני חנוק וקולי רועד אני מתנצל כי עד עכשיו אני בוכה על ההחלטה בעניין מערת המכפלה, אז תסלחו לי כי אונסקו לקחו את המקום שאליו אני עולה לרגל כל שבוע ומכאן נמשיך"
הטוב
"שר האוצר כחלון שאינו שועה לדרישת ליצמן הליצן שהולך מדחי אל דחי ממשבר אלי משבר ועכשיו רוצה להעלות את המיסים גם על סיגריות מגולגלות שארית הפליטה של עדת המעשנים המדוכאים. ליצמן שהחלטותיו עטופות תדיר במעטה חלבי של חוסר הגיון חושב שהעלאת המס על טבק לגלגול יוריד את כמות המעשנים. אותו ליצמן שאינו מחייב את הטייקונים של המזונות המזיקים לסמן על האריזות של הזבל את הסכנות הגלומות בהם משחק אותה עכשיו דואג לבריאות שלכם. אנחנו אוכלים אוכל מזיק, נושמים אוויר מזוהם, אוכלים ירקות מרוססים אבל ליצמן נטפל רק לקהילה הקטנה והמודרת שרוצה להתנחם ממכאובי היום יום בסיגריה מגולגלת זולה מה כבר נשאר לה? אבל כחלון אומר לא יהיה מס גם כי די למיסים וגם כי נו באמת כמה אפשר להתעלל והקטנוניים אומרים שהוא כבר חושב על הבחירות הבאות ומצפה שמעשני המגולגלות יצביעו עבורו. תודה כחלון יצאת גבר וכמעט שאני סולח לך על המגלומניה של שלטי החוצות. כמעט אמרתי."
הרע
כרגיל נתניהו ששוב הוכיח בסוף השבוע שאבנים נחשבות בעיניו יותר מבני אדם. אותו נתניהו שזרק את הנכים ומסרב לגבש את ההסכם בעניינם אותו נתניהו ששכח את הקשישים ואת האמהות החד הוריות אותו נתניהו התפלץ כאשר אונסקו החליט בסוף השבוע שמערת המכפלה היא אתר מורשת פלסטיני בסכנה. אותו נתניהו שתוקע את תהליך השלום נדבק לאיזה מבנה חסר חשיבות וכמו במקרה של הכותל משום מה אבנים מאובקות עושות לו את זה. מי קבור שם יילל נתניהו אחרי ההחלטה אברהם יצחק ויעקוב שרה רבקה ולאה האבות והאמהות שלנו. בקיצור קברים עתיקים נוגעים לליבו של ראש ממשלתנו יותר מאנשים חיים על סף המוות. אז יש גם נכים שקוראים להם אברהם ויצחק ויש גם נשים עניות ששמן שרה ורבקה אבל הן לא מעניינות את נתניהו שלוקח מיליון דולר מההקצבה של ישראל לאונסקו ונותן אותם למוזיאון למורשת העם היהודי בחברון. לא לנכים לא לקשישים לא להקמת קרן סיוע לילדים רעבים – שוב לאבנים . במקרה הטוב מערת המכפלה היא בית קברות לסלבס במקרה הרע זיכרון רע לטבח של גולדשטיין אז אונסקו החליט ונתניהו תפס כמנהגו טרמפ רק שאת הנוסעים הראויים הוא משאיר בתחנה"
המכוער
"לאחר פסק זמן אלגנטי חוזרים לאבי שמחון שמחזיק את המושכות בעניין הנכים. במשך חודשים כבר יושב השמחון הזה וממזמז את הזמן בעוד שנכי ישראל מתייסרים בהבל הקיץ. שמחון שמגיע למשרד על שתי רגליו ורואה את המתרחש ללא כלב נחייה ומחזיק בידו את האספרסו שלו תוקע את הדוח שהיה צריך לגמור כבר מזמן כי לא אכפת לו כי לא אכפת לו שמאות אלפי אנשים טובים מנסים רק לחיות וגם זה לא עושה לו כלום ובמקום ללכת לנתניהו ולצעוק ולהיות פה לנכים הפך שמחון לאילם אמצע יולי ושמחון תיכף בטח ייצא לחופשה ועד שישוב נזכיר לו מדי יום את המחדל שלו כי להיות פרופסור זה לא רק תואר אקדמי זה גם חמלה".
עריכה: איתמר זיגלמן
