גלעד שלמור ודורון הרמן

"במשיכה לאסירים יש משהו פרימיטיבי, מאוד חייתי"

אשת אסיר חושפת - מדוע נשים נמשכות לאסירים?


ברהנו טגניה וגלעד שלמור שוחחו בתוכניתם עם הקרימינולוג פרופסור ארנון אדלשטיין ועם ניקול מימון, שהכירה את בעלה כשהיה במאסר, על התופעה של משיכה בין נשים לאסירים: "כמעט כל אישה היא עובדת סוציאלית בפוטנציאל וחושבת שהיא תוכל לשנות לטובה מישהו"

בעקבות מעצרו של הרוצח שמעון קופר שרצח את שתי נשותיו, ברהנו טגניה וגלעד שלמור דנו מדוע נשים נקשרות רגשית דווקא לאסירים. על התופעה סיפר הקרימינולוג, הפרופסור ארנון אדלשטיין: "רוב המקרים שמושכים את תשומת לב הם על נשים שמתחברות לרוצחים לשעבר כשהם יושבים בכלא. באסירים יש משהו פרימיטיבי, משהו חייתי של זכר אלפא העושה מה שהוא רוצה ולא שואל אף אחד, מחליט מי יחיה ומי ימות. זו משיכה לכוח גדול, לעוצמה, לאחד שלא מקשיב לנורמות החברה. יש בכך משהו מאד מושך. מצד שני, גם אם הנשים מתחתנות עם הרוצחים הן בעצם כמו פרפר שמתקרב לאש אבל לא יכולות לקבל כוויה כי הרוצחים נמצאים בכלא ולא יכולים לפגוע באף אחד. הם לא חיים איתם ממש אבל הן נהנות מהאישיות שלהם".

לשיחה הצטרפה ניקול, שהכירה את בעלה לשעבר שהיה אסיר וסיפרה: "כשהכרתי אותו הכרתי אדם נורמטיבי לחלוטין וגם אני באתי מבית נורמטיבי לחלוטין, אני נכדה של שופט ואבי הוא איש עסקים מצליח שהיה חבר כנסת בעברו. בעיני, האנשים האלו הם האנשים הטובים ביותר בעולם. הכרתי את בן זוגי לשעבר כשהוא היה במועדון בתל אביב בחופשה מן הכלא. אני אז הייתי סטודנטית שנה שנייה למשפטים והכרנו באחד מהביקורים בבית הסוהר. הקשר הזה נמשך 25 שנה עד שהתגרשנו. הוא לא ריצה מאסר עולם, הוא בסך הכל ישב 30 שנה בכלא על עבירות סמים, פריצות וניסיונות לרצח. התאהבתי בו. אי אפשר היה לא להתאהב בו כי הוא אדם מקסים. היה לו ניסיון חיים וניסיון רחוב שלא קיבלתי מעולם בספסל הלימודים. נמשכתי לאדרנלין, לאקשן, להרפתקה. הייתה לי התקווה שאני אצליח לשנות אותו ויהיה לנו בית נורמטיבי אך בסוף הוא שינה אותי ואני הלכתי אחריו".

על האופן בו גילתה המשפחה כי הוא יוצאת עם אסיר מספרת: "האחיין של אבי היה מפקד תחנת נתניה. באחד הימים, התלוויתי לבן הזוג שלי לשעבר לכלא והאחיין ראה אותי. משם החלו הצרות במשפחה, אפילו קיבלתי מכות מאבא שלי אך לא ויתרתי. אנשים נורמטיביים אף פעם לא משלימים עם זה גם שנולדו לנו ילדים. זה לא היה קל להפגיש אותו עם המשפחה. אני זוכרת שהיו פרצופים והיה בלאגן. אבא שלי היה באותו זמן בחדר ניתוח והוא בא לבקר אותו"

על סיפורה של ניקול טען פרופסור אדלשטיין: "מדובר במקרה של מרידה. זו תופעה של ילדות טובות מבתים טובים עם רצון לשנות. כמעט כל אישה היא עובדת סוציאלית בפוטנציאל וחושבת שהיא תוכל לשנות לטובה מישהו. קשה לי לקבל את העובדה שהיא רואה את אהובה כאדם נורמטיבי, הוא היה 30 שנה בכלא גם אם הוא אדם נפלא. סבא שלה שופט ואבא חבר כנסת לשעבר היא רצתה למרוד במערכת".

ניקול השיבה לדבריו: "בדיוק ככה. החיים היו משעממים בבית. חיים של שגרה ונורמה, איתו גיליתי את ההרפתקאות. פתאום הכל מותר והכל פרוץ. הרגשתי כאילו אני בתוך סרט. הוא לא שידל אותי לסמים ואני לא מעשנת או שותה. אני כיום אשת עסקים והוא אבא נהדר. יש לי ממנו ילדים נהדרים. בבית הספר לא מדברים על זה מלבד העובדה שהאבא בבית סוהר אבל היו ראש ממשלה וגם נשיא בבית סוהר - זה לא אישיו. הוא אבא למופת ואת זה אני חייבת לו, הילדים בחופש גדול רוצים להישאר עם אבא כי הוא אדם נפלא שדחף את הילדים ללמוד. בזכותו יש לי ילדה שהיא כיום עורכת דין וילד שהוא טייס בחיל האוויר וכל זאת למרות שאבא שלהם בכלא. אני כיום בזוגיות חדשה עם אסיר נוסף שהיה 30 שנה בכלא. אני מכורה למכורים. אני אמנם מאד מכבדת את אלו שעונדים דרגות אך אני לא מסתדרת עם לפלפים. אני צריכה גבר מאצ'ו חזק".

הוסיף וסיכם הקרימינולוג, ארנון אדלשטיין: "מדובר במקרה סדרתי. היא לא הצליחה לשקם את הראשון ופונה לנסות לשקם את השני. יש כאן רצון למרוד ולנסות לתקן. אני אכן עד לכך שיש אסירים שיש להם לב טוב כשאני עוסק בשיקום אסירים בעוד שהרבה מהם נפגעו מהחברה מכל מיני סיבות. החוכמה היא לתת להם את האמון והיכולת להשתלב בקהילה מחדש. מה שהחברה עושה כיום היא לתייג אותם לכל החיים. הסיכוי שלהם למצוא עבודה הוא נמוך מאד ולכן 70% ממי שנכנס לכלא יחזור לכלא".

 

 

עריכה: איתמר זיגלמן

19/07/2017

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של 103fm


אילוסטרציה
אילוסטרציה  |  (צילום: אילוסטרציה, ingimage)
Paris