"הוא ביקש לא להיות עצובים בלוויה שלו"
הוריו של אמיר פרישר גוטמן ז"ל בשיחה מרגשת על האובדן הגדול
דרור רפאל וספי עובדיה שוחחו עם הוריו של אמיר פרישר גוטמן ז"ל בעקבות הטרגדיה על מותו הפתאומי ולקראת הלוויתו שתתקיים היום: "הוא ביקש לא להיות עצובים בלוויה שלו"
הלוויתו של אמיר פרישר גוטמן תתקיים היום בשעה 18:00 בבית העלמין שבנתניה. הטרגדיה על מותו של אמיר הותירה הלם. אמיר נפטר בטביעה כשהציל את אחייניתו מהיסחפות לים הסוער ומת שנה לאחר שקיבל את חייו בחזרה בעקבות הערכה שגויה במצבו הרפואי של בית החולים איכילוב. אביו של אמיר, שמואל פייגר סיפר על בנו שהלך לעולמו בטרם עת: "אנחנו כרגע בדרך ל'הבימה' לטקס האשכבה. זהו המקום בו הוא גדל, שם הוא קיבל את ההזדמנות הראשונה ב'מרי לו', 'הברווזון המכוער' ו'הלהקה'". על הבקשה של אמיר להגיע להלוויה בלבוש לבן סיפר: "בזמן המחלה כתב אמיר את צוואתו וביקש דברים שאנחנו מיישמים היום. זו הייתה בקשתו האחרונה. ניתנה לו הזדמנות והוא זכה לעוד שנה. הוא ביקש לא להיות עצובים, הוא נתן לנו הוראות וביקש ממני שאהיה בריא וביקש ליהנות. קשה מאד לא להיות עצוב, קשה אבל זה מה שהוא ביקש ואנחנו ננסה ליישם. באנו בלבן עם פרחים לבנים". כנשאל אם לאחר הטביעה הצליח ליצור קשר כלשהו עם בנו בבית החולים השיב: "לא. הוא היה מורדם ומונשם. ניסינו לתת לגוף מנוחה בכדי שהוא ינסה להתמודד. הגוף הפעם נכנע ובגד בו. כנראה שלא היו בו הכוחות יותר". על רוי, בנו של אמיר מספר שמואל פייגר: "קשה. הוא חווה פעם שנייה סיפור של בית חולים. הוא היה על החוף כשזה קרה. כולם היו שם, כל האחים עם הילדים. אמיר הציל את נכדתי כשהחזיק אותה מעל המים עד שהגיעו הגלשנים. זהו סיפור חייו. גם במותו הוא ייזכר כגיבור, מציל. הוא אהב את הזולת וכולו נתינה"
עוד הוסיף האב: "אנחנו רוצים להודות לכל האנשים שתמכו בו. אנחנו מודים לכולם, לכל מי שעזר ותמך. אני מקווה שאיכשהו נצליח להנציח את האדם הזה שהשתדל לתת מעצמו עד רגעיו האחרונים. הוא שמח כל כך שהוא יכל לחגוג יום הולדת מחדש. הוא הודה לכל האנשים בנאום מרגש בחוף. עבר אחד-אחד והודה לאנשים. לא שכח אף אחד מחבריו הקרובים. אנחנו כואבים מאד".
שרה פייגר, אמו של אמיר פרישר גוטמן הצטרפה לשיחה והוסיפה: "זהו יום נורא ואיום שייזכר לעולם". על סיפורו הטרגי של אמיר סיפרה אמו: "אני לא יכולה לתפוס את הסיפור הזה. אני חושבת שאני בסוג של סרט. אני לא הצלחתי לתפוס את זה עוד מאז שהתחלנו עם המחלה, אני לא מצליחה לתפוס שזה מה שקורה לנו, אני לא רוצה להבין למה ואני לא יכולה להבין למה. זה לא אני וזה לא אנחנו. כולם מציינים כי כנראה רצו אותו למעלה כי הוא בין הטובים. זה משפט כל כך יפה אבל כל כך לא מנחם. הטובים צרכים להיות למטה. אנחנו מודים לכל אחד ואחד שאיתנו על האהבה. אנחנו רואים את הכתובים, את מה שמשודר ואת כל האנשים שלא דיברנו עמם שנים רבות. יוצרים עמנו קשר למרות שלא קל ואין מה להגיד, בכל זאת מתקשרים ומנסים לומר משהו".
עריכה: איתמר זיגלמן
