גמר חתימה טובה, ממשלת ישראל
"יש לכם המון עבודה ביום הכיפור: לראש הממשלה, לשר האוצר, לכנסת"
"ואז יאמר החזן והשנה המשפט הזה מלא תוקף יותר מאשר בשנים קודמות שנה שבה אין ספור עבריינים גם מורשעים, גם חשודים, גם בדרך לכלא, גם נחקרים וגם מוזהרים. כולם יעמדו בבית הכנסת והחזן כדרכו יקרא: 'בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה. עַל דַּעַת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְעַל דַּעַת הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. אֲנַחְנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל אֶת הָעֲבַרְיָנִין'
כן זה הכיף של יום כיפור שבו עומדים כתף ליד כתף אנשים ישרי דרך צדיקים או לפחות אלה שנותרו מהם יחד עם התחמנים ולוקחי השוחד ומפרי האמונים והמשלמים והמקבלים והמעלימים מס והנוכלים הלוקחים מחסרי ישע וכולם מתעטפים בקדושה זמנית בשעה הצינית ביותר של היהדות לדורותיה . הבוקר שאלנו את עצמנו מי בעיקר צריך לבקש מחר סליחה ומי הקורבנות שאמורים לסלוח והנה זה לפניכם"
משה בניטה- ממובילי מאבק ילדי הדסה
"ילדי הדסה נמצאים ללא פתרון, ללא מחלקה, נאלצים לפנות לבתי החולים במרכז וכל החולים הנוספים בארץ התגלו כי נאצלים להגיע לבתי חולים במרכז גם כן. אין חולים ישראלים חדשים בהדסה אלא רק תיירות מרפה, המצב הזה גורם לילדים לנסוע לבתי חולים מרוחקים שסובלים מאד במהלך הנסיעה, מקיאים וכואבים מחום. אני חושב שרוטשיין, ליצמן וראש הממשלה יחד עם ניר ברקת צרכים לבקש סליחה על הפגיעה בילדים ובכל החולים החדשים שלא מגיעים להדסה. אומרים שאין יום הכיפורים מכפר על עבירות בין אדם לחברו עד שירצה את חברו. ליצמן אומר שהוא ניצח את חולי הסרטן, מתוך הניצחון הזה עליו להפסיק את הסבל ואני קורא לו ולראש הממשלה להפסיק את ההתעללות בילדים ולאפשר למחלקה נוספת בירושלים".
נעמי מורביה- יו"ר מטה מאבק הנכים
"עקב יום כיפור שיחול בסוף השבוע אני רוצה לבקש סליחה מכל הנהגים שעמדו בפקקים על כך שנאלצנו להעמידם בשמש הקופחת. רובכם עמדתם בסבלנות ופרגנתם, עליכם להבין שהמאבק לא החל אתמול ולא לפני שנה אלא עוד בשנת 2010. מאבק הנכים הוא מאבק הרואי של אנשים הנלחמים על הזכות לרכוש לחם ותרופות. אנחנו לא מבקשים מותרות, לא נסיעות לחו"ל ולא שמפניות, אנחנו מבקשים לחיות בכבוד. מרביתנו מוציאים 1,0000 בחודש על תרופות, כולל מע"מ ממנו המדינה מרוויחה וזאת מתוך קצבה של 2,342 שקלים בחודש. נותר לנו 1,300 שקלים לשלם עבור אוכל, חשמל ארנונה וגז. מה נשאר לנו בחיים? איך לנו הרבה סיבות לצאת מהבית ולא תמיד יש לנו גם איך. אנחנו מבצעים את המאבק הזה בחירוף נפש תוך הקרבה עצומה. אני מבקשת מראש ממשלת ישראל, יושב ראש הקואליציה, שר האוצר, שר הרווחה, כולל חברי הכנסת ובעיקר חברי הקואליציה שמפחדים לומד את דבריהם ונותרים קשורים למשמעת הקואליציונית, לבקש מאיתנו סליחה על מה שהעבירו אותנו בשנתיים האחרונות בעוד שהיה ניתן בקלות כל כך לפתור את הבעיה. התקציב עליו מדובר הוא פחות מ-3% מתקציב המדינה. פנו לבורא עולם ובקשו ממנו סליחה והכו על חטא על כל הרע שגרמתם לנו בשנה האחרונה ועל הסבל שלנו בכבישים".
דורה רוט ניצולת שואה
"אני ניצולת שואה שנולדה בורשה. חייתי שש שנים בגטו ורשה וברחתי לוילנה ולמחנה ריכוז. כילדה בת שבע סבלתי, אני עוד זוכרת אותי עומדת בעונש של 26 שעות בקור מתחת לאפס. היום אני נואמת מול ילדים בעולם ומסבירה מהי השואה. הרבה ילדים שואלים אותי למה רק יהודים סבלו מהשואה, אני עונה להם כפי שאמי ענתה לי 'מכיוון שלא רוצים שהיהודים יחיו'. היום אני חיה בטבעון ואף מדברת אתכם בגאווה היום ברדיו ישראלי. אני גאה במדינה שלנו אך תוהה היכן הרחמנות על ניצולי השואה? 50% מניצולי השואה סובלים מקושי לרכוש אוכל או תרופות. לא יכול להיות שיש בישראל יהודי אחד שהיה בשואה וסובל מרעב, לא ייתכן שיהיה אדם אחד בארץ שנותר רעב, אנחנו צרכים לדאוג לזה. מעל 170 אלף ניצולי שואה סובלים ואני פונה לראש הממשלה לתת לאותם אנשים למות בכבוד. אני פונה לכל מי שיושב על ידו של ראש הממשלה לחשוב על העוול שנעשה לניצולי השואה".
עריכה: איתמר זיגלמן
