"שתי ספורטאיות מעולות הביאו השבוע גאווה לישראל. אחת שפרשה- הג'ודוקא ירדן ג'רבי, המדליסטית האולימפית ואלופת העולם, שהודיעה לאחר לא מעט כאבי בטן ולבטים, ציטוט: 'לא ישנתי בלילות..הרגשתי שאין לי את הכוחות להמשיך'. ועוד ספורטאית שהרשימה השבוע, מורן סמואל, החותרת הפראלימפית, שזכתה במדליית כסף במיקצה חתירה ל- 2000 מטרים. ספורטאיות מעולות, כבוד למדינה, והן לא היחידות.
עכשיו בואו נדבר על כסף- תקציב משרד התרבות והספורט ל- 2017, שאמנם גדל מעט, עומד השנה על 598 מיליון שקלים. ספורט הנשים גדל ב- 12 מיליון שקלים, בתוספת עוד 6 מיליון ישירות לקבוצות בענפים השונים: כדורגל, כדורסל, כדוריד וכדורעף , "אתנה", מאמאנט, כל כדורי הרשת. איפה הג'ודו? שכחו אותן בדרך.
ספורט פאראלימפי? ייקבל תוספת של שני מיליון ו-400 מיליון שקלים. כמה מדליות הביאו הספורטאים והספורטאיות המצויינים האלה בכל האולימפיאדות יותר מ- 300 מדליות. איפה הם ואיפה כל שאר הספורטאים? ספורט הנשים תמיד השתרך מאחור. וכן, יש גם ספורטוטו שמתקצב הרבה כדורגל, ופחות כדורסל, משם מגיע רוב הכסף...ומה עם שאר הענפים?
יושבת ראש מינהלת הליגה בכדורסל נשים, רואת החשבון איריס שטרק, הגישה בשנה שעברה עתירה לבג"ץ נגד האפלייה המיגדרית בענף. למה צריך ללכת לבג"ץ, כדי שהספורטאיות שלנו, בכל הענפים יתוקצבו באופן שיוויוני?
בדיוק כמו במשרד החינוך, כך גם במשרד הספורט- הכל מתחיל בבית. הכסף בא משם. עם הטוטו, עם משרד הספורט...יש כישרון ואין כסף? לא תגיעו לשום מקום".