"התקשורת החרדית היא כמו עיזה עיוורת"
בתו של הרב עובדיה יוסף על הלחצים שמפעילים עיתונאים חרדים על מנהיגי המגזר
דרור רפאל ויהודית גריסרו שוחחו עם עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, שטענה שהיא אינה שוללת כניסה לפוליטיקה: "יכול להיות שאני אעשה את זה"
עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית, כלת פרס ישראל על תרומתה המיוחדת לחברה ובתו של הרב עובדיה יוסף, שוחחה עם דרור רפאל ויהודית גריסרו על התפתחות ההשכלה הגבוהה בחברה החרדית: "אבא ואני פתחנו את הדלת להשכלה גבוהה עבור החרדים ואני שמחה על כך. לא יכולתי לעשות זאת לבד ולכן פעלתי כשליחה בעקבות ברכתו של אבי ואישורו. הלימודים האקדמיים בחברה החרדית לא הפכו עד היום לקונצנזוס למרות שיש יותר מעשרות אלפי חרדים שלומדים וצורכים השכלה גבוהה. הם לומדים הכל, החל מטכנולוגיה ועד למדעי החברה והרוח. המכללות החרדיות קמו לפני 18 שנה ושינו לחלוטין את פני החברה החרדית. הן שינו בכך שלנשים יש אפשרות לבחור מה ללמוד ובמה לעסוק. השוויון הזה לא היה קיים בחברה החרדית למרות שהיה קיים בקרב שאר אזרחי המדינה".
עוד הוסיפה: "החברה החרדית לא יכולה ללמוד שלא בדרך שלה והיא דרשה הפרדה בין גברים ונשים. כך היה תמיד. היו גם חששות בנוגע לתכנים עד שאבי התערב וביקש להוסיף לימודי גישור. אם מלמדים את דבריו של פרויד יש גם ללמד את דבריו של הרמב"ם. אנחנו החלטנו ללמד את הדברים בדיוק כמו באוניברסיטה בצירוף דבריו של הרמב"ם".
יהודית גריסרו התייחסה לדבריה וציינה:
"יצא לי לבקר במכללה החרדית שהקמת כמה פעמים ודברייך בעיניי הם דוגמה לשליחות" אמרה יהודית גריסרו. "שליחות מתחילה מתוך אמונה וחזון, וללא פחד מדרך קשה. אחרי 18 שנים נשמע שאת מדברת על הנושא באותה תשוקה שהייתה לך כשהחלטת לצאת לדרך. במשך המון שנים העולם החרדי הסכים ללמוד מקצועות שתכליתן היתה לשרת את הקהילה. זו פעם ראשונה שהלימוד האקדמי הינו בעבור ההשכלה הפרטית ובעבור מתן כלים אישיים להתפתחות תעסוקתית". גרסירו שאלה את בר שלום כי "כל שבוע אנחנו עוסקים בקרב של עולם החרדי מול העולמות השונים בחברה ישראלית, מהי עמדתך בסוגיה?"
"הכל נובע מהפחד ומהרצון לשמר את החברה שלנו כמו שהיא בלי להכניס בה שינויים שעלולים לפרק אותה" ענתה בר שלום. "אנחנו היהודים תמיד ידענו לשלב את הדברים, גם אני וגם אבי חשבנו שאפשר לשלב ולעשות גם וגם. החששות היום גדולים יותר כי הקהילה החרדית לא יודעת כיצד להתמודד עם החששות. אנחנו לא רוצים להשפיע ברמת הפרט אלא רוצים לשמר את 'המדינה היהודית'. אני לא חושבת שחוקים יעזרו בנושא, אני חושבת שיש להחליט יחד איך מלמדים ערכים ומקרבים להבנה של מה זה להיות יהודי. אין בי רצון ללמד הלכה את מי שאינו מעוניין בכך, 'כשם שמצווה לומר משהו למי ששומע כך המצווה לא לומר דבר למי שלא מקשיב'.
עדינה אף ביקרה את התנהלות כלי התקשורת החרדיים בישראל וטענה: "לאחרונה קרה לנו משהו מוזר בחברה החרדית. בעבר הרבנים היו המנהיגים שקבעו את הדרך ולאחרונה העיתונאים שכעסו על המנהיגים שלהם הובילו את הדרך. העיתונאים והתקשורת בתוך החברה החרדית אילצו את הרבנים לנהוג כפי שהם נהגו. אני משווה את התקשורת החרדית למסע של עיזה עיוורת, כולם הולכים אחריה ונופלים במקומות שהיא נופלת". כשנשאלה אם היא עדיין אופטימית השיבה עדינה: "כן, אני מאמינה שהכל יסתדר יום אחד. אולי תצמח כאן מנהיגות שלא תרצה למצוא חן בעיני החרדים ולא תיאבק על כך. אנחנו לא צריכים להיאבק, אנחנו צריכים לבצע את שליחותינו נאמנה. מי שהשליחות שלנו לא מוצאת חן בעיניו – לא חייב להצטרף אלינו. אנחנו נמצא חן עם הכוונות שלנו יהיו טהורות כשנפעל למען העם שלנו ולשם שמיים. כשהדברים הללו יתחברו לא יהיה לנו צורך למצוא חן בעיני אף אחד". כשנשאלה על כוונותיה להצטרף לפוליטיקה ענתה עדינה בר שלום: "יכול להיות שאני אעשה את זה. ברגע שהדברים יהיו ברורים לי אני אודיע על כך".
עריכה: איתמר זיגלמן
