מדוע קשה לנטר הסתה ברשת?
עו"ד ניר אלקבץ: "כשפונים לחברה כמו פייסבוק, הם מסרבים להעביר נתונים"
ענת דוידוב שוחחה עם עורך הדין ניר אלקבץ' שעבד במפקדת הסייבר במשטרת ישראל והתייחס ליכולת הישראלית לנטר את ההסתה ברשתות החברתיות: "ישנם אלפים שמתנהגים ברשת בדיוק כמו המחבל"
האם ניתן למנוע את הפיגוע הבא על ידי ניטור הסתה ברשתות החברתיות? עורך הדין ניר אלקבץ' שעד לא מזמן עבד במפקדת הסייבר של משטרת ישראל התייחס לסוגיה המורכבת: "כשגופי האכיפה מנסים לאתר מחבל על מנת לסכל עבירות דנים רבות בסוגיית חופש הביטוי. כשמנסים לאכוף הסתה לאלימות או גזענות ברשת מנסים לאתר את האדם ולהבין האם נדרש לקבל מפייסבוק מידע נוסף על אותו אדם ועל צעדיו הוירטואליים. ליועץ המשפטי לממשלה ישנם קווים מנחים לשיקולים שמורים על פתיחה בחקירה. יש לבחון את רמת ההשפעה של אותו אדם ברשת, למדוד את כמות החברים שלו, לבחון אם מדובר באיום ספציפי והאם אותו אדם מאיים על אדם ספציפי עם מועד ומיקום. אם הסיכוי להתממשותו של האיום הוא נמוך ייתכן שכלל לא תתאפשר האפשרות לפתוח בחקירה".
"המכשול הראשון הוא לפנות לרשתות שמחזיקות את המידע ולבקש מהם את הנתונים. ישנם אלפים שמתנהגים ברשת בדיוק כמו המחבל שביצע אתה פיגוע סמוך לאריאל והסיכוי לקבל אישור לחקירה של אדם כזה הוא אפסי". הבעיה שחברה כמו פייסבוק יכולה לטעון שמדובר במלל שעומד בהגדרות חופש הביטוי בארצות הברית ולכן אין לה כוונה למסור מידע למדינה. פייסבוק ישראל היא רק שלוחה של פייסבוק העולמית ולכן לא תפעל בניגוד להנחיותיה. כל דבר שיעבור דרכה ידרוש אישור של פייסבוק העולמית".
"ישנם דרכים נוספות להגיע לאותם החשודים שמסווים עצמם ברשתות", הוסיף: "רשויות האכיפה שוקלים מתי להשתמש בהם. בסופו של דבר מדובר באדם שיושב מאחורי המקלדת וניתן להוציא אותו מהמחבוא ולאתר אותו. שירות הביטחון הכללי בוחר לפעול בעיקר כאשר הוא חושש שאותו אדם שיושב מאחורי המקלדת יהיה מסוכן לציבור. אנו מתבססים על כלי המודיעין שברשותנו ומציבים את האנשים הנכונים במקומות הנכונים ברשת על מנת שיוכלו לבחון למי יש את ההזדמנות והיכולת לפגוע באזרחים".
עריכה: איתמר זיגלמן
