"כמה טוב שזכינו בדוד גרוסמן, הסופר המשובח הזה, שאין אחד בינינו שלא מכיר משהו או מישהו מהדמויות ביצירות המצוינות שלו למשל 'מישהו לרוץ איתו', או 'עיין ערך אהבה', או 'סוס אחד ניכנס לבר', ו'איתמר מטפס על הקירות', ספר הילדים המקסים, ועד הסיפור המצמרר על אורה, אמא של חייל קרבי, שבורחת מהבשורה על מות בנה במלחמה, תמצית הסיפור הישראלי, שמתקיים כאן שבעים שנה, ופוגש בסוף גם את גרוסמן עצמו, שבנו נהרג במלחמת לבנון השנייה.
כמה טוב, ששר החינוך נפתלי בנט בחר להיות הפעם בצד המאחד אותנו הישראלים, כשהודיע לגרוסמן את הבשורה המשמחת על שהוחלט להעניק לו את פרס ישראל. בלי פוליטיקה, בלי מחלוקות...כשרוצים מתברר שאפשר. פתאום יש קונצנזוס על מישהו שרק לפני שלוש שנים נאלץ לוותר על "הכבוד", בגלל שראש הממשלה בנימין נתניהו דרש להחליף את חברי הוועדה לספרות, לאחר שמצאו אותו ראוי לפרס המכובד.
אז כשרוצים כאמור, מתברר שאפשר, והנה ההקשר האקטואלי- בחודש הקודם, חתם דוד גרוסמן על מכתב לראש הממשלה, עם עוד שלושים וחמישה סופרים, לעצור את גירוש מבקשי המקלט. 'לישראל אין בעיית פליטים' הם כותבים, "ואין לה קושי כלכלי לקלוט אנשים מאפריקה הנמלטים על 'נפשם', 'גירושם' הם מוסיפים, צפוי להתחיל לקראת יום השואה, ועליכם לפעול במוסריות ובחמלה. אחרת לא תהיה לנו תקומה. ברכות חמות לך סופר יקר".