"במהלך האזנה לרדיו גיליתי שהרקמות של בתי נשארו בצנצנות"
אמה של מיטל אהרונסון, שנדרסה למוות, תבעה את המכון לרפואה משפטית
ענת דוידוב שוחחה עם ליאורה אהרונסון, שרקמות של בתה שנדרסה למוות בשנת 2008 נותרו במכון לרפואה משפטית: "למה הדברים הללו צריכים לקרות בחסות המדינה?"
המשפחה של מיטל אהרונסון, שנדרסה למוות בלב תל אביב בשנת 2008, גילתה שרקמות של בתם הושארו במכון לרפואה משפטית, דבר שאילץ את משפחתה לבצע קבורה מחדש למיטל. בסוף 2018 ייכנס לתוקפו סעיף התיישנות על מקרים דומים, דבר שיקשה על המשפחות לתבוע את המכון לרפואה משפטית או לקבל פיצויים בגינם.
ליאורה, אמה של מיטל, סיפרה על התהליך הנוראי שעברה: "גילינו את הנושא במקרה. נסעתי לתל אביב ובדרך שמעתי שמשרד הבריאות פרסם כי משפחות שיקיריהן נותחו במכון בשנות ה-2000 נדרשות לפנות ולבדוק אם ישנן רקמות של יקיריהן במכון. יצרתי עימם קשר והתגלה לי שנותרו כשמונה צנצנות המכילות רקמות של בתי מיטל. התחלנו בתהליך הטיפול במקרה ונדהמנו לגלות שטענו כי אישרנו לקבור את בתי בקבר אחים, דבר שלא היה ולא נברא. פנינו למשרד עורכי הדין שסייע לנו לשחרר את הרקמות כך שנוכל להביאן לקבורה. זה לקח לנו כשש שנים עד שקיבלנו 330 אלף שקל כהסדר פשרה עם משרד הבריאות.
"הכסף לא היה הדבר המהותי ביותר אלא התחושה שמישהו צריך לשלם על העוול שנעשה לנו", הוסיפה, "חווינו את האסון שלנו מחדש ובאופן גרוע יותר. נאלצנו לפתוח חלק מהקבר ולחשוף את חלקי גופתה של בתי על מנת שנוכל לשפוך את הצנצנות אל עומק הקבר. זו הייתה תחושה מזעזעת. אלו דברים לא אנושיים שנעשו לנו, והמדינה נתנה לכך גיבוי - איש לא עשה דבר. אין דבר יותר גרוע מלאבד את היקר לך ולגלות שמתעללים בך על כך. למה בחסות המדינה הדברים האלה צריכים לקרות?"
לשיחה הצטרף עורך הדין עידו אורלנסקי המייצג משפחות שגופות יקיריהן נותחו ונותרו במכון לרפואה משפטית, ואמר: "בשנת 2012 התגלה כי במחסני המכון לרפואה מחקרית נמצאות כ-8,200 צנצנות המכילות איברים של גופות שנותחו משנת 2000. אחרי ארבעה חודשים קרא המכון לציבור לבוא ולבחון אם הצנצנות של יקיריהם נמצאות במחסנים והודיע כי בכוונתו לקבור את האיברים בקבר אחים במידה שהמשפחות לא ירצו לקבור את האיברים של יקריהם. כמה מאות משפחות אכן פנו וביקשו לקבור את איברי יקיריהם בחלקות פרטיות, אך התברר כי יש משפחות שהאיברים של יקיריהן הוטמנו בקברי אחים ללא ידיעתם.
"המדינה מיוזמתה אינה מסכימה לשלם פיצויים למשפחות אלא אם הן יתבעו את המכון. נעשה כאן מחדל וכל משפחה שחושבת שנעשה לה עוול צריכה להגיש תביעה לבית המשפט. אציין לטובה את הפרקליטות המאפשרת להיכנס למשא ומתן ולפשרה ומונעת מהמשפחות את עינוי הדין".
על הטענה שישנן משפחות העתידות לאבד את הזכאות שלהם עקב סעיף ההתיישנות אמר כי "אני לא בטוח שבית המשפט יקבל את טענת ההתיישנות ולכן אני ממליץ למשפחות שקרוב משפחה שלהם נותח עד שנת 2012 לטפל בנושא, כדי לא למצוא את עצמן במאבק משפטי על סעיף ההתיישנות".
עריכה: איתמר זיגלמן
