ענת דוידוב שוחחה בתוכניתה עם חוקר במכון תואר שני לכלכלה ומנהל אזור בעמותת פעמונים, שדנו בדו"ח מרכז טאוב לפיו שליש ממשקי הבית בישראל חיים עם מינוס קבוע בבנק
דו"ח של מרכז טאוב ועמותת פעמונים מצביע על פער מדאיג בין ההכנסות להוצאות, כאשר כשליש ממשקי הבית בישראל חיים תחת מינוס קבוע בבנק. קיריל שרידמן, חוקר במכון טאוב, הסביר כי "המחקר מתמקד בפער בין הוצאות להכנסות השוטפות. מצאנו פער שוטף שלילי, כאשר לא כל משק בית שנמצא בפער שלילי נמצא בקושי כלכלי. נתון זה יכול לחזות את האחוז מתוך אלה הנמצאים בפער השלילי יסבלו מקשיים כלכליים.
"החובות שבדקנו נחלקים לשלושה גורמים: בנקים, משפחה וחברים וגורמים מסחריים. נמצא כי החלשים יותר בחברה לוקחים את מירב כספם מהמשפחה ומחבריהם וגורמים להם להימצא בחובות".
כשנשאל מהי ההוצאה הגדולה ביותר במשקי הבית בישראל אמר: "אומנם הדיור הוא ההוצאה החשובה וגדולה ביותר במשק הבית, אך בדו"ח מסתבר שהיא אינה התוצאה שמגדילה את הפער השלילי אלא דווקא הוצאות על ביגוד ועל קוסמטיקה, שקשה להכניסן לתקציב השוטף. רובנו מודעים להוצאות הדיור שלנו ואנו נערכים אליהן בהתאם, לעומת הוצאות שוטפות שאיננו מתכננים אותן מראש. הוצאות הסלולר לדוגמה כבר לא נחשבות להוצאות הכבדות של משקי הבית כפי שהיו בעבר בזכות כניסתם של שחקנים חדשים לשוק".
על הזוגות הצעירים הסובלים ממצוקה כלכלית סיפר: "חלק משמעותי מהקושי של הזוגות הצעירים נובע מההוצאות הנלוות לטיפול בילדיהם כגון חינוך, חוגים, טיפולים רפואיים, בילויים, מזון ועוד. בתור אבא סטודנט נאלצתי לא פעם להוציא סכומי כסף גדולים כדי לממן לבני הצעיר את המסגרות שלו במהלך היום. חשוב להדגיש שמרבית ממשקי הבית בישראל נותרו הבעלים של הדירות בהם הם גרים (69%) אך הם משלמים עליהן משכנתא ובכך בעצם מרבית מהנכסים גם שייכים עדין לבנק".
לשיחה הצטרף דניאל שרון, מנהל אוזר בעמותת פעמונים, שהסביר כיצד העמותה מסייעת למשפחות להתנהל ולסתום חורים: "זוגות פונים אלינו בכל מיני מצבים", הסביר: "חלקם פונים אלינו כשצברו חוב של 500 שקלים ומודאגים מההתדרדרות וישנם כאלה שמגיעים אלינו רק לאחר חוב של 300-400 אלף שקלים וחבריהם שלחו אותם אלינו כי להם עוד לא נפל האסימון".
"בשלב הראשון אנחנו נוהגים לשקף לזוגות שמגיעים אלינו את מצבם הכלכלי, ישנם רבים מן הזוגות שאינם מודעים למצבם כלל. לאחר מכן אנחנו מוודאים שהם אכן מלאי מוטיבציה לבצע שינוי. בסיום ההליך הראשוני אנחנו מציבים ביחד יעדים כלכליים שכוללים את הקטנת הוצאות, הגדלת ההכנסות והבנייה מחדש של חובות משפחה שיכללו בשכר. אנחנו מתעקשים שהמשפחה תקבע לעצמה את סדר העדיפויות כי אם אנחנו נקבע להם זה לא יעבוד. אנחנו מאמינים שהידע נמצא אצל המשפחה והיא זו שיכולה לגרום לשינוי. כמעט כל המשפחות מוצאות לבסוף את הדרך להגדיל הכנסות ומוצאות דרך לקצץ בהוצאות בעיקר דרך חיסכון במוצרי המזון".
עריכה: איתמר זיגלמן