כיצד הפכו אתרי ההנצחה למתחמי מנגלים?
מצמרר: האזינו לזעקתה של ליאורה חסון, אם שכולה: "אנחנו מאבדים מהערכים"
ענת דוידוב שוחחה בתוכניתה עם אם שכולה הזועקת לעצור את הפיכת אתרי ההנצחה של חיילי לצה"ל למקומות בילוי: "אנחנו מאבדים את הערכים".
יש במה להתגאות? ישראלים רבים נוהגים מידי שנה להתמקם באתרי הנצחה לחללי צה"ל ולהפוך אותם למקומות בילוי תוך זיהום מאסיבי של הסביבה. הורים למשפחות שכולות נאלצים לגרש את ההמונים במו ידיהם אתרי ההנצחה. ליאורה חסון, אם שוכלה סיפרה בגילוי לב מרגש לענת דוידוב וינון מגל על הקושי: "אני שואלת את עצמי לאן התדרדרנו. מאחורי כל שם שחקוק באבן יש אדם שהיה ואינו עוד. ישנה מורשת שאותו אדם השאיר ואני מצפה שאנשים יגיעו למקומות אלו בחרדת קודש ויתעניינו מי היה הלוחם שהקריב את חייו כדי שאנחנו נמשיך לבחור בחיים. אנחנו מאבדים ומטשטשים את הגבולות אט אט. אביו של החלל נמרוד שגב נדרש היום לגרש את האנשים שיושבים במצפה נמרוד ועושים מנגל. המקום הזה מיועד להנצחת הבן שלו ולא בשביל לפזר בו קונפטי"
יינון מגל התייחס לדבריה: "אמנם אני לא מגיע ממשפחה שכולה אך אני חש שכל עוד שומרים על כבוד המקום אין סיבה שלא תהיה בו גם הנאה". ענת דוידוב השיבה לו: "כשאתה בא לאנדרטה אתה רוצה שיספרו את סיפורו של החייל שנפל אתה לא רוצה שיציעו בו נישואין".
"למדינת ישראל ישנם המון אתרי הנצחה", הסבירה ליאורה חסון: "ישנם אנדרטאות, מצפים ועוד. חלק מהמקומות מיועדים להנצחת החלל דרך השמחה והחגיגה במקום בו הוצבה אבן הזיכרון. אני לא חושבת שהאנדרטה והמזרקה בשער היישוב הינה בריכה ציבורית המאפשרת לאנשים להיכנס לתוכה".
"להערכתי מה שחורה לך זו חוסר התרבות במקומות הללו", טען יינון מגל: "ישראלים משתוללים לא רק במקומות הנצחה אלא גם בבתי מלון. אם היינו יודעים להתנהג בצורה מכבדת יותר זה לא היה מפריע לך". ענתה לו ליאורה חסון: "חלקה הגדול של החברה הישראלית יודע להנציח את הזיכרון של הנופלים. יש לא מעט מסעות ומרתונים שמוקדשות לנופלים שלנו. זה חלק מהתרבות שלנו. מנגד ישנם אנשים שמגיעים ועושים מנגל במקומות הזיכרון מבלי שהם מבינים איפה הם נמצאים, לכן הם גם לא מבינים מדוע זה לא בסדר לפזר קונפטי בשטח ולזהם את הסביבה. הם מגיעים למקומות למען נקודת הנוף היפה והרקע למקום אינו מעניין אותם. אני קוראת לאנשים להגיע לאתרים הללו כדי ללמוד מי הם השמות החרוטים על האבן- תלמדו את מורשת".
עריכה: איתמר זיגלמן
