מוסר כפול? ארדן גינה את שחם - וגיבה את נתניהו
"מעשיו של ניסו שחם לא מוסריים" • על תיק 1000: "יש לחכות לקביעה המשפטית"
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן (הליכוד) התראיין בתוכניתם של ינון מגל ויואב לימור וביקר את מעשיו של ניצב ניסו שחם למרות פסק הדין שזיכה אותו ממרבית ההאשמות: "כמי שעליו לשמש מופת בהתנהגותו, המבחן שלו אינו רק פלילי אלא גם ציבורי"
השר לביטחון פנים גלעד ארדן התייחס הבוקר (ד') לפסק הדין שניקה את ניצב ניסו שחם ממרבית האשמות נגדו: "לא קראתי את פסק הדין אך קראתי את התקציר ואני חושב שניסו שחם אינו צריך להסתובב בין אולפנים ולדבר על עוולות. הכרעת הדין מתארת תופעה מבישה ופסולה שהתקיימה במשטרת ישראל. המבחן שלו אינו רק מבחן פלילי אלא גם ציבורי, בתור מי שעליו לשמש מופת בהתנהגותו. אני מקווה שבמשטרה של היום אין עוד תופעות שכאלה. כיום קצינים ושוטרים נבדקים בפוליגרף אחת לתקופה והם יודעים שיש השלכות למעשים שהם ביצעו בעבר".
"אני נפעם מהדברים שאמרת כאן", הגיב יואב לימור. "טענת שעל אנשים המחזיקים בתפקידים בכירים לשמש דוגמה ומופת, ושיש משמעות למישור המוסרי של מעשיהם. מדוע אינך טוען את אותם דברים גם לגבי הקולגות שלך בממשלה החשודים בפלילים?"
"אדם צריך ליהנות מחזקת החפות עד שיש קביעה שיפוטית של גורם מוסמך", ענה ארדן. "הקביעות שאני התייחסתי אליהן היו לאחר דברי השופט. פרשות ראש הממשלה טרם הגיעו ליועץ המשפטי לממשלה. יש מחלוקת לגבי העובדות ואני לא יודע את הפרטים. אני לא אסכים לקבל מתנות אך אני ממתין בסבלונות לעובדות ולא מסתמך על פרסומים עיתונאיים".
בנוסף התייחס השר ארדן להחלטה לפתוח מחדש את מתקן חולות טרם חיקוק פסקת ההתגברות על בג"ץ: "אני מאמין שהכוונה של ראש הממשלה הייתה לפתוח מחדש את המתקן תוך קידום פסקת ההתגברות וחיקוק מחדש את החוקים שבג"ץ ביטל בסוגיית המסתננים. המתקן אמור היה לאפשר שהייה של מסתננים אך בג"ץ מיהר לסרס את האפקטיביות של המתקן. אין שום היגיון לפתוח את המתקן מבלי שמיישמים את פסקת ההתגברות ומאשרים לחוקק את החוקים שבג"ץ ביטל בסוגיית המסתננים. ראש הממשלה פועל בנושא ואפשר לדון אם זה תקין או לא שראש הממשלה נפגש עם נשיאת בית המשפט העליון במצבו המשפטי אך אני חושב שמדובר בצעד חשוב. על הממשלה להגיע עם עמדה נחושה וברורה כדי לשמור על המשילות של הממשלה. במידה ויהיה צורך נפיל את הממשלה ונלך לבחירות כדי לקבל את תמיכת העם בחיקוק פסקת ההתגברות. נדרש איזון בין הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת".
על האלימות בדרום והיעדר האכיפה המשטרתית ביישובים הערבים ברחבי הארץ טען השר: "לא כל רצף כותרות עיתונאיות דוברות אמת. כשנכנסתי לתפקידי וביצעתי תחקיר מעמיק בנושאים הללו מצאתי שאכן קיים מחסור חמור באכיפה ושירותי משטרה במגזר הלא יהודי בצפון ובדרום ולכן הקציתי תקציב מיוחד לנושא למען הקמת 17 תחנות משטרה חדשות באזורים אלו. מדובר בהזנחה שנמשכה עשרות שנים ולא נצליח לסגור את הפער תוך שנה אחת בלבד. האכיפה המחודשת הניע מחדש פעולות שהיו צריכות להיעשות ממזמן כמו הריסת מבנים בלתי חוקיים בנגב, פינוי יישוב אום אל חיראן ועוד. יש בישראל מאות אלפי ערבים שאף אחד לא דרש מהם לציין לחוק הישראלי ויש לשים לזה סוף.
"עדיין לא קיבלנו את כל ההחלטות בנוגע לחלקים שלמים בציבור של מדינת ישראל ואני מסכים שיש לזרז את זה. בישראל ישנם 300 אלף אזרחים בדואים שהקרקעות של רובם אינם מוסדרים ואיש לא עצר אותם מתופעת הפוליגמיה שאפשרה להם להוליד ילדים רבים שלא נכנסו למסגרות החינוך הקיימות בארץ. המשטרה לבד לא תפתור את הסיפור אם לא יהיו החלטות ואם תהיה מדיניות מסודרת. אני עושה את כל שאני יכול כדי להאיץ את האכיפה ויש לכך תוצאות".
עריכה: איתמר זיגלמן
