בכיר המוסד לשעבר, חיים תומר, התייחס בתוכניתה של אילה חסון את לסערת האזנות הסתר שלכאורה ראש הממשלה הזמין כנגד בכירי המערכת: "אם חושבים שבכירי המערכת מספיק טובים לנהל מבצעים מסוכנים של חיי אדם אך לא יכולים להאמין ליושרתם ואמינותם בשמירה על סוד אנחנו בצרות".
'עובדה' סגרה את העונה ה-24 שלה ביום חמישי האחרון ברעש גדול בראיון שביצעה אילנה דיין עם ראש המוסד לשעבר, תמיר פדרו, בו חשפה דיין כי ראש הממשלה ביקש לבצע האזנות לבכירים, ביניהם פדרו והרמטכ"ל דאז בני גנץ. אילה חסון, ששוחחה בתוכניתה עם בכיר המוסד לשעבר, חיים תומר ופתחה את הדיון ברקע: "במערכת הביטחון היה פרויקט סודי ולו מאות שותפים. נוצר החשש מדליפות תוך מחשבה איך מפקחים שהסוד לא ייחשף". חיים תומר פירט: "אני מכיר שתי הדלפות שקרו. אחת הייתה בשנת 2009 ונחשפה בעיתון 'מעריב', אשר פרסם כי ישראל מתאמנת בלילות לקראת תקיפה באיראן. השנייה הייתה של דגן. לאחר הדלפות אלו יצאה בקשה לגיטימית לצייר מעטפת ביטחונית מיוחדת לשמירה על המידע. את הבקשה שפורסמה ב'עובדה', שראש הממשלה ביקש להאזין לטלפונים של בכירים במערכת, לא הכרתי עד הפרסום בתוכנית והיא מעוררת שאלות של אמון.
"תמיר פרדו אמר לי פעם כראש מוסד שאם הוא צריך לשים האזנה על ראשי האגפים שלו הוא היה מתפטר ומפטר את ראשי האגפים. כל ראשי האגפים עוברים בדיקות פוליגרף באופן שיטתי, שהם הרבה יותר אינפורמטיביות". כשנשאל מה המשמעות של שימוש באמצעים מיוחדים השיב: "אני לא איש שב"כ אך לגיטימי ביעני לבצע חקירות ספציפיות של אדם כזה או אחר דרך החתמה על טפסים כהרתעה פנימית והעלאת המודעות לחשיבות המידע. מנגד לא לגיטימי לשים האזנה לבכירי המערכת. אם חושבים שבכירי המערכת מספיק טובים לנהל מבצעים מסוכנים של חיי אדם אך לא יכולים להאמין ליושרתם ואמינותם בשמירה על סוד אנחנו בצרות".
אילה חסון אף התייחסה לפגישה הצפויה בין נשיא ארצות הברית לנשיא קוריאה הצפונית: "אם טראמפ יצליח לפרק אותו מנשקו, למרות כל הביקורת, נמחא לו כפיים. נשמע שהאויבים הפוליטיים שלו פוחדים מכך מאוד". השיב לה חיים תומר: "הדמוקרטים הם סיפור בפני עצמו. טראמפ יחד עם פומפאו עובדים להגיע להישג בפסגה הצפויה. המכתב שטראמפ שלח למנהיג הצפון קוריאני מבטא איזשהו לחץ על המנהיג להגיע עם הסכמות מראש לפגישה. מהניסיון שלי הפסגה תגמר בהישג, אינני יודע אם המדינה תתפרק באופן מוחלט מנשק גרעיני אך ייתכן שתהיה תוכנית תמורה כלשהי עבור פירוק הדרגתי. יש קשרים ארוכי שנים בין צפון קוריאה לאיראן. אם צפון קוריאה תוגבל בייצוא הטילים שלה זה ישפיע באופן עקיף גם על איראן וגם על ישראל. אמנם תעשיית הטילים האיראנית עומדת על רגליה בזכות עצמה אך אם טראמפ יצליח במקום אחד אין ספק שיהיה לו תיאבון להצליח במקום אחר. איראן נמצאת בסימן של חולשה כלכלית ומדינית ולכן הישג של טראמפ בצפון קוריאה בסופו של דבר יהיה טוב גם לנו".
לסיום התייחס בכיר המוסד לשעבר לחילופי האש ששבו לעוטף עזה: "אני חושב שיש אכזבה בעזה מהתוצאות של הפסקת האש. מערכת הביטחון טוענת כבר יותר משנה שאם בעזה לא יופחת הלחץ האזרחי, המוטיבציה של הארגונים ליצור התלקחות תלך ותגבר. אנחנו נכנסים לקיץ שעלול להוביל אותנו לחילופי אש. לישראל יש הרבה כוח צבאי ואנחנו מפעילים שיקול דעת ולהערכתי מנהיגי החמאס לא היו רוצים לראות שוב את עזה נהרסת כי אין להם כמעט שותפים בעולם הערבי כיום. לכן המשחק הוא ניהול המשבר ולא פתרון המשבר. אני מכיר את גזרת עזה עוד כשהייתי חייל במילואים והאמירות של הפוליטיקאים שיש להיכנס לעזה הן ילדותיות, פופוליסטיות ומעלות שאלות על אלו שאומרים אותן".
עריכה: איתמר זיגלמן