שבוע הגאווה: בימים שלפני מצעד הגאווה השנתי בתל אביב, שמושך כמידי שנה תשומת לב רבה בתוך הקהילה ומחוצה לה, שוחחו ענת דוידוב וינון מגל עם הסטנדאפיסט נדב אבקסיס, שהתייחס לקשר שבין פוליטיקה לגאווה.
בשיחה, שהחלה בדברים של ינון על כך שהדעות הפוליטיות בתוך הקהילה הגאה יותר מגוונות מבעבר, אמר אבקסיס כי "פעם הומו היה שמאל". לדבריו, "עדיין מי ששולט בתת־מודע זו התקשורת, אבל בשטח, באינטרנט, אני נחשף לפוסטים של הומואים ימניים".
במהלך השיחה הביעה ענת את אכזבתה מח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), שלא פועל עבור הקהילה הגאה, וטענה: "הוא אשם בעצמו, הוא בא על הטיקט הזה - מה תגיד לילדים שלך אחרי זה? לא הצבעתי בשביל הטבות כי אני ימני? כי אני בליכוד?".
"לפני שנתיים אוחנה נכנס לכנסת והייתי אחד התומכים שלו", השיב אבקסיס, "כשהוא אמר לעיתון שהוא קודם ליכודניק ואחר כך הומו, הרגשתי שרק דבר אחד מעניין אותו - להישאר בכנסת. דיברתי איתו כמה וכמה פעמים, ואמרתי לו: 'אתה לא חייב להיות הומו, אבל על הטיקט הזה אתה באת, של נושא דגל הגאווה בליכוד וברחת מהדבר הזה והפכת להיות ביטחוני'".
מצעד הגאווה בת"א, אשתקד // צילום: גילי יערי/פלאש90
בהמשך ניסה ינון להבין מדוע יש צורך במצעד הגאווה. "למה חייבים מצעדים ופלטפורמות?", שאל, "לא רוצים את כל הבלאגן והטררם הזה".
"אני לא צועד במצעדי הגאווה האלה, אני כבר זקן חטייאר עם ילדים", השיב אבקסיס בהומור, "ההבדל המהותי בין ההומואים השמאלניים לימניים, הוא שהימניים אומרים שאותם לא מעניינות זכויות הקהילה כדבר ראשון - אלא כעוד דבר".
עריכה: יניב מורוזובסקי