"במצב הישרדות קיצוני אתה הופך לגיבור על"
מחבר 'בחזרה מטואיצ'י' על הנערים שנלכדו בתאילנד: "הם רואים את האור בקצה המנהרה"
חילוץ 12 הנערים שנלכדו במערה מוצפת בתאילנד מעורר עניין ברחבי העולם. מי שהצליח להעניק לנו מעט מידע על התחושות שלהם, מתוך ניסיונו האישי הוא יוסי גינסברג, מחבר הספר 'בחזרה מטואיצ'י'. גינסברג סיפר לאלון בן דוד וליואב לימור ב־103fm על סיפור ההישרדות האישי שלו, הבסיס לכתיבת רב־המכר.
"זה מרגיש כמו עוד אחד מאותם סיפורי גבורה", פתח, "והוא גם מאוד אמוציונלי כי מדובר בילדים. זה גורם לעולם לחוש איזושהיא אחווה מסויימת, כי אכפת לנו מילדים בצפון־תאילנד - וזה יפה בפני עצמו".
אלון ויואב ביקשו לברר עם גינסברג, שנאלץ לשרוד חודשים ארוכים ביערות האמזונס, מה מרגישים הלכודים. "קודם כל, בקצה המנהרה שלהם יש אור, כי הם יודעים שמצאו אותם. בימים הראשונים הם היו במצב של חוסר ודאות ואימה אדירה, אבל עכשיו כשהם יודעים שנעשים מאמצי הצלה, זו פסיכולוגיה לגמרי אחרת, ויש להם תקווה", הסביר, "אני חושב שזה שהם חבורה והם לא לבד זה דבר טוב, כי בדידות היא החלק הכי קשה. מצד שני יש דינמיקה בחבורה שעלולה להיות מסוכנת במצבים כאלה".
האזור המוצף בתאילנד // צילום: אי.אף.פי
החשש הגדול, על פי גינסברג, הוא תחושת קורבנות שעלולה לייצר נזק ממשי ולהפחית את הסיכוי לשרוד את המצב. "גם רגשות עולים באנרגיה וצריך להיות מאוד יעילים. אסור להם לבזבז אנרגיה מיותרת. ברגע שאתה חש קורבן - המצב הזה הוא מסוכן מאוד מבחינה הישרדותית. לכן, אסור לבזבז אנרגיה על תחושות חוסר אונים ורגשות שליליים. האמונה והרגשות צריכים להתלכד כדי להעצים את היכולת לשרוד", אמר, והעריך: "במקרה שלהם, בצפיפות שלהם, לפי דעתי המורל שלהם דווקא גבוה והם מחזקים אחד את השני. הם חווים חוויה מאוד חזקה ומעצימה, אני לא חושב שהם מרגישים קורבנות".
לדבריו, "יש משהו בזה שאתה עומד מול המוות שגורם לך לחיות את החיים כמו שום דבר אחר. אין כמו המוות".
"החוכמה: להיות גיבור תמיד"
במקרה האישי של גינסברג, שהתמודד עם הצורך לשרוד בגפו תקופה ארוכה ביערות האמזונס, היכולת למצוא בתוכו כוחות שהעצימו את נפשו הייתה המפתח ליציאתו מהמצב המורכב שבו היה נתון. "הייתי מאות קילומטרים מהתרבות והתרבות לא ידעה ממני. הייתי צריך לייצר את הכוחות האלה רק בתוך עצמי", שיחזר.
קדימון הסרט 'בחזרה מטואיצ'י', המבוסס על הספר של גינסברג
"הדבר הזה שאתה לבד הוא כל כך חזק - עד כדי כך שמצאתי בת זוג ולמשך יומיים טיפלתי בה. באיזה רגע מסוים היא נעלמה ואז הבנתי שהיא בכלל לא אמיתית", הוסיף, "הצורך הנפשי הזה להיות עם עוד מישהו עזר לי - ולא רק מבחינה חברתית. תחושת האחריות כלפי אדם אחר שזקוק לטיפול שלך, שתלוי בך זו פסיכולוגיה מדהימה, וזה כמו נס שעזר לי לשרוד ולמצוא בתוכי כוחות שלא ידעתי".
בעוד קבוצת הנערים בקצה השני של העולם לומדת כעת כיצד לצלול את דרכה אל מחוץ למערה, ואל סיום המשבר הזה, סיכם גינסברג ואמר: "במצב הישרדות קיצוני אתה נהיה גיבור על, כי מעצם המצב אתה מקבל כוחות על. המצב דורש את זה ממך ואין לך בעצם ברירה, כי הגוף משתלט עליך ונותן לך כוחות פיזיולוגיים. לכן, זו לא חוכמה להיות גיבור במצבי קיצון - החוכמה היא להיות גיבור ביום־יום".
עריכה: יניב מורוזובסקי
