"אני רוצה להרגיש שייך למדינה גם כדרוזי"
שכיב שנאן, אביו של רב־סמל כמיל, שנפל בפיגוע בהר הבית, על חוק הלאום
איך זה מרגיש להיות אזרח סוג ב'? ח"כ לשעבר שכיב שאנן, אביו של כמיל שאנן שנרצח בפיגוע בהר הבית התייחס לחוק הלאום שעבר הלילה (ה') בקריאה שנייה ושלישית: "רואה במדינת ישראל בית".
חוק הלאום מגדיר את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, אך מה לגבי האזרחים הדרוזים והצ'רקסים שמשרתים בצבא ואף משלמים על כך בחייהם? חברת הכנסת לשעבר שכיב שאנן, שבנו נרצח בפיגוע בהר הבית לפני כשנה על ידי מחבל הביא זווית חדשה להחלטה לאשר את חוק: "החוק הזה הוא אות קין על כל מי שהצביע בעדו. גדלנו וחונכנו על השייכות והאהבה למדינת ישראל. אני מכירים בעובדה שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ומדינת כלל אזרחיה. אנחנו רואים במדינת ישראל בית".
"כשליברמן דיבר על הצורך בהחלפת שטחים בהסכם שלו עתידי, סקר הצביע ש-98.8% מושבי אום אל פחם סרבו לוותר על האזרחות הישראלית שלהם. מדינת ישראל היא המקום הטוב ביותר בעולם להיות יהודי, להיות דרוזי ולהיות בן אדם. צריך לעשות הכל כדי לא לפרק השותפות שנבנתה עוד לפני קום המדינה. החוק הזה יכול לייצר מצב שמחר יקום אדם שישתלט עליה באמצעים דמוקרטיים וינצל את החוק שאזרחים מוסלמים, דרוזים ונוצרים לא רק שלא יוכלו להיות אזרחים סוג ב' אלא גם לא יוכלו להיות אזרחים בכלל".
אלו שחתמו על מגילת העצמאות הבהירו שמדינת ישראל תקיים שלטון דמוקרטי ותכבד את כל אזרחיה ללא הבדלי דת גזע או מין. אין לי בעיה עם ההמנון, הדגל והסמלים של מדינת ישראל אך אני רוצה שהמדינה שלי שנתתי לה את היקר מכל תמשיך לכבד אותי ותמשיך תגרום לי להרגיש שייך אליה. פוגע בי חוק קיום ההבטחה של מתן השוויון לכל האזרחים. אני לדוגמא הייתי מעוניין שיהרסו את הבתים של המחבלים שרצחו את בני ואת חברו אך החוק לא מאפשר לי לעשות זאת. אני מבין את החשש שיהיה בעוד חמישים שנה ראש ממשלה ערבי במדינת ישראל אך לפחות שיבטיחו שוויון".
מי שייכנס לרשתות החבריות הוא יבין את רמת התרעומת והכעס שקיים בתוך העדה. אני לא מדבר רק בשמי אלא בשמם של רבים. הרוב הדומם במגזר הערבי לא מוכן לוותר על השייכות למדינת ישראל ורואה את עצמו חלק ממנה גם אם חלק מהערבים מגדירים עצמם כערבים פלסטינים. תראו כמה חיילים מוסלמים וכמה שוטרים נוצרים יש במדינת ישראל. המגמה של בני המיעוטים בישראל היא לשמור על השילוב והקיום המשותף של כלל אזרחי המדינה".
עריכה: איתמר זיגלמן
