מאשה פולמנבאום, סבתו של אילון שלו־אמסלם שהלך לעולמו לאחר שנהג שיכור פגע בו לכאורה, כואבת את לכתו של הנכד האהוב: "בבוקר הגיע האח, כשראיתי אותו אמרתי לו שהייתי סוגרת לו את הדלת בפרצוף, איפה אילון?"
אילון שלו־אמסלם הלך לעולמו בליל חמישי לאחר שאדם שנהג בשכרות לכאורה איבד את השליטה על הרכב, עלה על אי תנועה ופגע בו ובחברו. סבתו מאשה פולמנבאום כואבת את האובדן המיותר וקוראת לשים סוף לנהגים השיכורים בכבישים: "אני עוד לא מאמינה שזה קרה. בשבוע האחרון הילד היה כל הזמן איתי מכיוון שהוריו נסעו לחופשה בתאילנד. מאז המקרה אני לא מפסיקה לחפש אותו. הילד הוא עצמאי אך הייתי מביאה לו אוכל וצופה עימו בטלוויזיה. זה עבד נפלא, הוא היה שמח ומאושר. מאז שהוא נולד הוא הפרח שלי וקטפו לי אותו באכזריות איומה. אני משתגעת מזה".
ביום חמישי הוא יצא לאכול גלידה בנמל תל אביב. כשהנערים היו על אי תנועה ברחוב שיש בו שלושה נתיבים לכל כיוון, רכב שהגיח לעברם פגע בהם בעוצמה. הפרמדיק סיפר שחברו של שלו־אמסלם היה מוטל כמה עשרות מטרים מהתאונה בשל עוצמת הפגיעה. "חטפתי הלם", המשיכה הסבתא, "רכב ענק הגיע במהירות של טיל ופגע בהם. זה לא נהג - זה רוצח. אנשים לא מבינים שיש להם כלי רצח בידיים. נהג סביר עם ראש צלול לא היה עושה דבר כזה. הנהג בכלל לא יצא מהאוטו, אנשים שחלפו בדרך היו אלו שהזמינו את האמבולנס.
"לאחר שהילד יצא לבלות לא הלכתי לישון והאזנתי לחדשות, שמעתי בלילה שבאזור שאליו הוא יצא התרחשה תאונה וכבר נעצרו פעימותיי. בבוקר הגיע אחיו של קובי (הפצוע השני), כשראיתי אותו אמרתי לו שהייתי סוגרת לו את הדלת בפרצוף, איפה אילון? הוא סיפר לי שהמשטרה ביקשה ממנו לבשר לקרובים על התאונה ושהשגרירות אחראית לבשר לשאר המשפחה שבילתה בתאילנד על האירוע. הם שינו את כרטיסי הטיסה ושבו לארץ אתמול בבוקר (ש'). נסענו יחד לאבו כביר כדי להיפרד מהילד. היום תתקיים ההלוויה שלו ואני לא מאמינה".
"הוא כל כך חסר לי", אמרה פולמנבאום, "היינו בקשר כל כך נפלא. לפני ארבעה חודשים הייתה לו בר מצווה, הייתי לוקחת אותו לבית הכנסת כדי שילמד. הוא היה כל כך מתוק. הוא היה חבר שלי. היה לו כרטיס טיסה שהוזמן שנה מראש לחופשה הזו בתאילנד, אך לפני הנסיעה הוא הודיע שהוא רוצה להישאר ולבלות עם החברים, הוא לא רצה להפסיד. בגיל הזה החברים הם הכי חשובים. הילד שנפצע בתאונה הספיק לכתוב הודעה בקבוצת החברים בעודו פצוע ולשתף אותם באירוע".
אילה השתתפה בצערה ואמרה: "אני לא הפסקתי לחשוב מה עובר על בן אדם שיושב בתוך צינור מעופף באוויר, כלוא, כשהוא נטרף ממות בן משפחתו. אני כל הזמן חושבת על היסורים והתהיות של המשפחה על למה לא שכנעו אותו לטוס איתם. אין לי מילים, אני מחבקת אותך ומשתתפת בצערך. אני מקווה שרשויות האכיפה, המקלות ראש בדרך כלל, יטפלו בנושא כראוי. לכל אחד יכולה לקרות תאונה אך לעלות שיכור לרכב משמעו להחזיק כלי נשק קטלני בידיים".
עריכה: איתמר זיגלמן