כשהדס שטייף טרקה את הטלפון
בבוקר שאחרי הופעתה בסרט 'המתחזים', שי הצליח להכעיס את הכתבת: "את לא מסוגלת להבחין ברמאות - מה זה אומר עליך כעיתונאית?" • שיחת טלפון מפתיעה
העיתונאית הדס שטייף ('גלי צה"ל') עוסקת בתחום הפלילי כבר עשרות שנים. האם הניסיון העשיר שלה מבוסס על כושר שיפוט מספיק חד? על השאלה הזו ניסו להשיב הבוקר (ב') שי גולדשטיין ולאה לב.
בפרק בסדרה הדוקומנטרית של חיים אתגר 'המתחזים', ששודר אמש ב'קשת', סיפרה שטייף כיצד גם היא נפלה קורבן לתרמית של נערה בת 14, לכאורה חירשת־אילמת, שטענה כי עברה אונס.
שטייף התוודתה מול המצלמה כיצד היא אימצה את הנערה, שהתגוררה בביתה למשך חודשים ארוכים, עד שגילתה כי היא בריאה לגמרי, ושגילה האמיתי הוא 30. לא פחות. "מה שכולנו ראינו אתמול זה שאפשר לעבוד על שטייף ברמה חריגה", אמר שי ללאה, "באו אליה מתחזים לתוך ביתה, אבל היא מתעקשת שזה לא פוגע לה באמינות. נו, באמת".
במהלך התוכנית חייגו המגישים לשטייף בשיחת טלפון מפתיעה, שיצאה בתוך זמן קצר משליטה - עד שהסתיימה בטריקת טלפון מהדהדת.
בוקר טוב הדס, רצינו לדבר על הסרט אתמול, זה סיפור מטורף.
"זה נכון מאוד, ומה שראיתם אתמול זה עוד לא הכול".
באמת? ספרי משהו שלא היה אתמול.
"אי אפשר. כל מי שמשתתף בחיים שלי היה חלק מהסיפור הזה, כולל קציני משטרה".
הדס, את לא מפחדת שזה יפגע באמינות שלך כעיתונאית?
"לא! לא! לא! אם הייתי חוששת לא הייתי חושפת. בדיוק ההיפך, ההתנהלות שלי בסיפור הזה - שהיה, אגב, לפני שמונה שנים - מלמדת בדיוק כמה אני מאוד זהירה".
איך מאוד זהירה? הכנסת בת 30 שהתחזתה לבת 14 אלייך הביתה ונתת לה לקרוא לך אמא.
"רגע. זו תוכנית שלך אבל צלצלת אלי אז תן לי לענות לך על התהיות. שלא תחשוב שאתה מגלה את אמריקה בתהיות שלך. זה עלה ודובר בסרט. היא לא נכנסה למקום של הדס העיתונאית, אלא של הדס האישה, האם. היא הגיעה אלי כחירשת ואני נכדה לסבתא חירשת, ולכן מאוד רגישה".
ברור שהיא שיחקה לך במקומות רגישים. זה חלק מהעניין.
"רגע! יכולת להגיד את הדברים אילו הייתי הולכת איתה למשטרה ומגישה תלונה".
אבל התכוונת להגיש תלונה! הפגשת אותה עם עורך דין, הכנתם אותה לזה. פשוט לא הספקת להגיש.
"תכבד אותי. תן לי להסביר. אתה לא צריך לחדד עוד את השאלה, היא ברורה וגם עלתה אתמול. הפגשתי אותה עם עורכי דין בדיוק בגלל הזהירות הזו, בדיוק כדי לבדוק את זה. עשיתי הכול - כל מה שאני לא עושה עם מתלוננת 'רגילה'".
אבל שוב, לא היית עיתונאית. אימצת אותה בתור בת. ברור שתתנהגי אליה אחרת, לא כמו עם נשים אחרות.
"לא יעזור לך. תחפש ימינה ושמאלה עד מחר. זה לא פוגע באמינות שלי, זה מראה כמה אני בנאדם...".
הדס, אני יכול להגיד לך שרק את בתוך הסיפור הזה לא רואה איך זה פוגע באמינות שלך. כל שאר האנשים שראו את הסרט אתמול שואלים את עצמם: 'אם אפשר לעבוד עליה בצורה כזו, איך אפשר להאמין לזה שמתלוננות לא עובדות עליה?' כי זה לא איזה שקר קטן של מישהי שגנבה לך שקל.
"מי שבוחר, כמוך, להתייחס לזה ככה, זו בעיה שלו. לא בעיה שלי".
"יש לך אינטרס"
את לא יכולה להגיד שיכולת ההבחנה שלך לא נפגעה כאן. את לא מסוגלת להבחין ברמאות. הנה, עובדה.
"נכון שאתה משדר ב־103fm..."
זה לא קשור. תעני לטענה.
"נכון שאתה משדר ב־103fm! ויש אינטרס למה שאתה אומר..."
מה זה קשור? אנחנו לא מגנים על אף אחד, וכדאי שתבדקי את היחסים שלנו איתם. זה קצת מגוחך.
"אתם צילצלתם אלי, אין לי שום כוונה לריב איתכם ובוודאי שלא להתווכח איתכם. תחשבו מה שאתם רוצים. אם אני בחרתי לפרסם את זה עם כל התהיות שאתם מעלים, כנראה שיש סיבה, ואם אני בחרתי להעלות את זה בימים שמתנהלת נגדי תביעת לשון הרע, כנראה שיש סיבה, ואם אני בחרתי להציב את הסיפור הזה ככה..."
אה, אז מה שאת אומרת כאן הוא שהוצאת את הסיפור בגלל שיש נגדך תביעה.
"לא, ממש לא!"
את אמרת את זה הרגע!
"הסיפור הזה... אם תסתכל... תראה, אל תהיה מגוחך".
אני המגוחך פה?
"הסיפור הזה צולם בחורף, הרבה הרבה לפני פרשת נתן זהבי. זה יצא ככה, מאוד במקרה. בוא נדייק בעובדות ומי שמדייקת בעובדות זו אני. הסיפור צולם בחורף וזה ממש לא מעניין אותי מה אתה חושב. למה אתה חושב שזה צריך לעניין אותי?"
סליחה, את מאפשרת לסרט הזה שהצטלמת לו להיות משודר בפריים טיים, ואז את אומרת שלא אכפת לך מה אנשים חושבים? אז למה הראית לנו את זה?
"לא מעניין אותי מה אתה חושב, לא מה אנשים חושבים".
אה, מה אני חושב ספציפית, כי אני חושב שהאמינות שלך נפגעה.
"אתה לא הציבור".
אז אני אומר לך מה הציבור חושב. כל מי שראה את הסרט הזה אתמול, כל מי שראה אותו, אמר לעצמו 'הופה! יש בעיה עם היכולת של האישה הזו לזהות'.
"גולדשטיין, אתה לא הסיפור. תהנה מהתוכנית. לא יעזור לך כלום. אל תשכחו שאתם מדברים עם עיתונאית. המניפולציות שאתם מנסים לעשות יכולות לעבוד אולי על אחרים. זה לא עובד עלי".
לא, אנחנו מדברים עם הדס שטייף האשה, האמא, את אמרת! את לא יכולה לעשות מה שאת רוצה בכל כובע!
"רבותיי, בוקר טוב לכם. שיהיה לכם בוקר נפלא. אני את השיחה הזו סיימתי".
עריכה: יניב מורוזובסקי
