32 שנים לנפילת רון ארד בשבי
רונן מירב, חברו של ארד לקורס טיס, מספר: "אי הידיעה מייסרת, אנחנו שואלים את עצמנו איפה הוא היה יכול להיות היום. חייו התבזבזו"
כבר 32 שנים חלפו מאז נפילתו של רון ארד בשבי. רונן מירב סיפר לחברי הקבינט של 103fm על חברו רון: "יש שינוי בהתייחסות בין אזרחים חיים לבין חיילים מתים".
חיל האוויר חשף לראשונה תמונות שטרם פורסמו של הנווט רון ארד שנפל בדיוק היום לפני 32 שנים בשבי. "אני לא שוכח את רון ארד אפילו לא לרגע. בשבת באחרונה קיימנו מפגש שמתבצע מידי שנה בין הטייסת של רון, חבריו לקורס 87 יחד עם בני משפחתו. בין היתר הייתה לנו הזדמנות מיוחדת להיזכר באיש ולהתבונן קצת בעצמנו ואיך נראינו לפני 32 שנה. הייתה לנו אופטימיות וקצת נאיביות ועם השנים עברנו התפכחות.
"התפכחתי מהאופן בו האמירות של המדינה נסדקו. אמירה כמו 'נעשה הכל כדי להחזיר את הבנים הביתה'. ראינו איך זה היה כשרק נחטף ואיך המערכת הפוליטית ביקשה מההורים להשתיק את קולם כדי שלא להפריע לתהליך. אין ספק שהיו כוונות טובות וגם מעשים אך החברה השתנתה. ההתייחסות לחייל שנושא על עצמו תג מחיר גרמה לנו להרבה צער והובילה להתפכחות".
על הטענה שההתייחסות הממשלה לגופות חיילים משתנה בהתאם לנסיבות ובהתאם לרוח הציבורית ציין: "חוץ מגולדין ושאול מוחזקים שני אזרחים חיים נוספים בעזה. החברים והמשפחה של רון נרתמו לסייע לאותן משפחות. אסור לנו להתייחס לאברה מנגיסטו כמי שחצה את הגבול מרצונו בלבד אלא כאדם חסר ישע שחצה את הגבול ללא הבנה ולזכור שמי ששחרר אותו משני האשפוזים ללא שיקום הייתה מדינת ישראל. במדינה מתוקנת תפקיד הצבא לשמור על האזרחים ולא אזרחים שישמרו על הצבא. במקרה כזה חובת המדינה לטפל באזרח"
"זה נכון שהמדינה מנסה לטפל בנושא", הוסיף, "אך מבחן התוצאה הוא החשוב והוא יכול להיות מאוד אכזרי ביותר כמו במקרה של רון ארד. יש שינוי בהתייחסות בין אזרחים חיים לבין חיילים מתים".
כשנשאל אם התייאש מהרצון לדעת מה קרה לרון ארד ואם הוא חי או מת השיב: "זה מאוד תלוי באיזה יום שואלים אותי את זה. המשפחה של רון התנהגה באופן אצילי. תמי (אשתו) מצטרפת אלינו כעת לסייע למשפחת מנגיסטו ובעיני זו גדלות רוח. הטרגדיה של רון היא האי ידיעה שמסיירת עד מאוד והמחשבה של איפה רון ארד יכל היה להיות היום. חיים שלמים התבזבזו. יחד עם ההתפכחות עדיין מבצבצת בי תקווה שיום אחד נדע מה קרה לו". על ההשערות שרון ארד הועבר לאיראן סיכם: "אני מכיר את כל הערכות. העניין במקרה של רון הוא ששום דבר לא וודאי. כל האופציות קיימות.
"רון הוא לא פלקט או בלון כחול על אנטנה של רכב. הוא היה איש נפלא וחבר אמיתי. יש לי זיכרונות נפלאים ממנו. מאחורי המילים מסתתר בן אדם עם סיפור טראגי. אני מעריך אשתו דואגת לספר לילדים את סיפורו. אנחנו יכולים ללמוד מסיפורו של רון כמה המדרון הוא חלקלק".
עריכה: איתמר זיגלמן
