דרור זיכרמן, שנפצע קשה מאוד על ידי מחבל מתאבד בטול כרם ב־2005, עבר מוות קליני ממנו ניצל בנס ונותר נכה לשארית חייו. הבוקר (ב') הוא שוחח עם אראל סג"ל ב-103fm על סיפורו האישי וההרצאה שהוא מעביר בימים אלו על הדילמה של שמירת הוראות פתיחה באש.
"נפצעתי לפני 13 שנים בפיגוע התאבדות במחסום. במהלך חג החנוכה (נר חמישי) התקבלו התראות על מחבלים שמעוניינים לייצר פיגוע באזור טול כרם. הקמנו שם מחסום עם עמדת בידוק רכבים. במהלך בדיקה שגרתית הגיע למחסום מונית פלסטינית גדולה עם שמונה נוסעים. במהלך בדיקת תעודות הזהות ביקשנו מהנוסעים שירדו מהרכב לבידוק מעמיק עקב חשד שעלה, אחד מהם היה בעל מבנה גוף רזה אך לבש מעיל עבה שעטף אותו. לאחר שהחל הבידוק הגופני, בניסיון לבדוק שהם לא נושאים על עצמם נשק כלשהי, זיהינו שאותו בחור לא מציית לפקודות, מתנהג מוזר ומזיע. לדבריו, "לחשוד היה מבט של מוות בעיניים ולכן החלטתי לכוון את הנשק לאזור ראשו והתכוונתי לירות".
"המפקד שלי היה זה שביקש שאוריד את הנשק", סיפר, "לא היה זיהוי ודאי של איום כלשהו ולכן לא יכולתי לירות. ביקשנו מהחשוד להוריד את מעילו אך הוא סירב. באותו רגע הוא עשה תנועה חדה והפעיל את מטען החבלה שהיה על גופו. כתוצאה מכן המפקד שלי נהרג במקום ואני נפצעתי אנוש. עברתי פציעה קשה שכללה מוות קליני ושיקום ארוך שנמשך כשנתיים. כעת אני מתמודד עם הפוסט טראומה ומעביר הרצאות בנושא".
אתה מצטער שלא סירבת פקודת וירית?
"בדיעבד הייתי יכול לירות ולעמוד בהוראות פתיחת האש אך להערכתי ההוראות הללו לא מתכתבות עם המציאות. האויב שלך כבר יודע מהן ההוראות שאתה מקבל והוא מנצל אותן עד לכדי הגבול הדק".
למה חשבת שהוא מחבל?
"זו הרגשה בשטח, כשאתה מבחין במבט בעיניים של אדם לאחר שהוא לא מציית לפקודות שלך. אין לי או לרוב חיילי צה"ל אצבע קלה על ההדק. במקרים כאלה מזהים שמשהו חריג קורה".
אראל סג"ל סיכם: "אתה גיבור. עצרת בגופך פיגוע ואדם שהיה יכול להרוג עשרות ילדים. אני קורא לכולם להזמין אותך להרצות. הסיפור שלך מעורר שאלות בנוגע להוראות פתיחה באש. זהו מקרה בהן הוראות הפתיחה באש שגרמו למחבל להתפוצץ עליך. אני מאחל לך בריאות ורפואה שלמה. אני אגיע להרצאה".
עריכה: איתמר זיגלמן