כגודל המהפכה, כך גודל האכזבה
40 שנה להפיכה באיראן • ראש ענף איראן באמ"ן לשעבר: "המצב הרבה יותר גרוע מתקופת השאה. לעם האיראני נמאס מהמהפכה"
היום לפני 40 שנה שינתה איראן את פניה, כאשר גורמים איסלמיסטיים בהובלתו של רוחאללה חומייני הצליחו להדיח את השאה מהשלטון. סא"ל (במיל') מיקי סגל, ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן לשעבר וחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כיום, סקר את התהליכים והרוחות שגרמו להפיכה.
"היום, ה-16 בינואר, הוא היום שבו עזב השאה החולה את איראן לאחר הלחץ הגובר ואי הרצון של הצבא לירות על המפגינים".
ומאז הוא לא חזר.
"אכן. ב-11 בפברואר מציינים את יום המהפכה הרשמי".
ספר לנו בקווים כללים על ההפיכה.
"המאבק של חומייני נגד המשטר התחיל עוד בשנות ה-60, הוא גורש לטורקיה, עבר לעיראק ובחודשים האחרונים עבר לצרפת והגיע בטיסה המפורסמת לאיראן. היו ארגונים שהתאכזבו מהשאה אך חומייני הצליח באמצעות קלטות ודברי הסתה לגרום לכך שהמשטר של שאה ייפול. אחד הדברים המרכזיים שחומייני השכיל לעשות זה לאסוף את משמרות המהפכה מערים מבודדות ורחוקות ולהפוך אותם לכוח משמעותי. הוא שמר על המהפכה, נלחם במלחמת איראן עיראק ובכך משמרות המפכה חוללו את המהפכה בתוך המהפכה האסלאמית".
אם אנחנו משווים את מצבם של תושבי איראן מבחינה כלכלית ומבחינת רווחה היום. מה מצבם?
"מצבם הרבה יותר גרוע מבעבר. מאז הטלתן מחדש של הסנקציות האמריקאיות אנחנו עדים לגל עלייה של מחאות, שביתות ואי ציות ציבורי באיראן. לעיתים נשים מסירות בהתרסה את כיסויי הראש שלהן ומתחפשות לגברים כדי לחדור למשחקי כדורגל".
נראה לי שרוב האיראנים לא רוצים לחזור לימי השאה והיו רוצים שימי המהפכה ילכו לאבדון כבר.
"נכון. כמעט בכל הפגנה ניתן לשמוע קריאות 'מוות לחמינאי', 'מספיק עם לבנון ועיראק' ועוד. לעם האיראני נמאס מהמהפכה ורוצה לחיות חיים נורמליים. בסופו של דבר העם האירני הוא עם משכיל, נמצא במקומות הראשונים בעולם בתחרויות בינלאומיות ברובוטיקה, מתמטיקה ופיזיקה".
עריכה: איתמר זיגלמן
