"הבחינה כוללת שאלות בלתי פתירות"
למרות שהורידו את ציון המעבר 64% מהניגשים לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין נכשלו • ריאיון עם מור, שעברה את הבחינה, ועם נשיא מכללת ספיר
למרות הורדת ציון המעבר, רק 36% הצליחו לעבור את בחינות לשכת עורכי הדין. מור (שם בדוי) שאיכשהו עברה פעמיים את המבחן בהצלחה סיפרה על הקושי של שאלות הבחינה. בהמשך פרופסור עמרי ידלין, נשיא מכללת ספיר, הבהיר כיצד המכללה נערכת לסייע לסטודנטים במהלך התואר.
מור (שם בדוי): "למדתי בשתי מכללות את התואר הראשון והתואר השני. ניגשתי לראשונה ביוני ולא עברתי. בפעם השנייה ניגשתי בדצמבר. חודש לאחר מכן גיליתי שעברתי את שתי הבחינות כי הורידו את ציון המעבר".
ספרי לנו מה היה בבחינה בדצמבר? למה זה כל כך מסובך? זה כבר חוקי להוריד את הפקטור?
"מדובר בבחינה שבשנה וחצי האחרונות השתנתה. כשסיימתי את התואר הראשון והשני גיליתי שמבחני ההסמכה שונו. זו בחינה האמריקאית שבה לעיתים כל ארבעת האופציות נשמעות הגיוני".
דיברתי עם בוגרים משפטנים שמספרים שבמבחן האמריקאי קורה מצב שבו שתי תשובות מתאימות מתוך ארבע.
"ביוני 2018 הוועדה הבוחנת התערבה ב-14 שאלות מטעמה עוד לפני שפרסמו את הציונים. לאחר מכן כשביקשנו לראות את אחוזי המעבר נאמר לנו שהנתונים נדרסו והוחלפו ונותרנו במעין מערבולת נתונים. במכתב התשובה הרשמי נכתב כי התשובות לבחינה אינן נקבעות מראש אלא לאחר קבלת נתונים סטטיסטיים. לא יכול להיות שאנחנו ניגשים לבחינה שאין לה טופס תשובות מוכן מראש והציון בה נקבע על פי סטטיסטיקה".
פרופ' ידלין: "אנחנו מלמדים משפטים, אנחנו בית ספר אקדמי. אנחנו לא בונים את תוכנית הלימודים לפי מבחני הלשכה. הממסד האקדמי מכשיר אקדמאים לתחום המשפטים ויש את לשכת עורכי הדין שאמור לבחון התאמה לתפקיד עורכי הדין. אני לא מכשיר את הסטודנטים שלי בשביל לעבור את מבחני הלשכה. אני נותן להם כלים ללמוד. בסוף הכלים האלה עוזרים גם לעבור את מבחני הלשכה. זה מוכח. אני חושב ששני דברים משפיעים על הסטודנט. הראשון הוא איך הוא נכנס אליו ולאחר מכן כמה המוסד משקיע בו. מוסד שגם נתוני הקבלה שלו נמוכים וגם משקיע פחות, התוצאות יהיו פחות טובות".
ככל הנראה הרמה של המכללות לא גבוהה ולא מספקת כדי להכין את הסטודנטים. השכלתם לא משגת את המטרה.
"החלוקה בין אוניברסיטאות למכללות אינה נכונה. יש מכללות טובות ואוניברסיטאות פחות טובות. מה שהמכללות לא עושות זה לא בולמות את הסטודנטים והשאלה אם הם צריכים לעשות את זה".
יש אינפלציה בכמות עורכי הדין. לא כל אחד יכול להיות רופא.
"ללשכת עורכי הדין יש כל מיני מטרות. אחת מהן היא לשמש חסם למקצוע כדי לקבוע רמה למקצוע עריכת הדין. מדינת ישראל בחרה בשיטה שקובעת שלשכת עורכי הדין היא הקובעת. יש לזה יתרונות וחסרונות אך זה המצב. אני מבין שהלשכה רוצה להבטיח רמה נאותה וזה שאחוז הנכשלים גבוה זה לא אומר בהכרח שהמבחנים לא הוגנים".
עריכה: איתמר זיגלמן
