נדמה כי בבוקר אחרי הנאום של בני גנץ, השמאל בעיקר ירד לבונקר ומחכה עד יחלוף זעם. אחד הבודדים שהסכים לדבר בפומבי הוא ח"כ נחמן שי (העבודה), שהביע ביטחון בכך שמפלגתו לא תיעלם בעקבות המהלך הפוליטי החדש.
"אנחנו לא שינינו את מקומנו. היינו במקום שהיינו ונשארנו בו נאמנים ודבקים לרעיונות והאידיאולוגיה וגם למיקום הפוליטי. נוצרו חיים חדשים למפלגת קדימה. נולדה לנו מפלגה ששמה הישן היה קדימה ושמה חדש הוא חוסן לישראל. עוד עשור תהיה שם מפלגה חדשה. אנחנו לא ילדים. ראינו מפלגות שכאלה קמות. אני הייתי בקדימה, לעיתים יש בזה יתרון ולעיתים חיסרון. אני בחרתי אז ללכת לעבודה ואני שמח על ההחלטה. מפלגת העבודה נשארת במקומה".
זה אומר שאין באמת רעיונות וזה רק עניין פרסונאלי.
"אני מכיר את האנשים, חלק היו עד אתמול במפלגת העבודה וחלקם בימין כמו יועז הדנל ובוגי יעלון. אם הם נאמנים לאיזושהי אידאולוגיה, אין דרך בה אלון שוסטר וצבי האוזר ילכו בדרך אחת. זה לא יכול להיות".
אתה זוכר ששאלו את שרון אם הוא לא חושש שפרס ידחוף אותו שמאלה? שרון הסתכל על מימדי גופו וענה – נראה לכם שקל לדחוף אותי? גנץ הוא רזה.
"אבל הוא גבוה. הרוח יכולה לטלטל אותו. אני מכיר את גנץ, לא אטיל ספק בכוונותיו הטובות ביכולותיו והוא עומד להוביל מפלגת מרכז. זה אותו מרכז שלא אומר יותר מידי אך נותר נורא אטרקטיבי. אנחנו נשארנו מפלגת העבודה, היא נשארת מפלגה אמיצה".
מבחינת אחוזי הצפייה הציבור לא יצא מגדרו.
"ואנחנו היינו בהתרגשות גדולה. האנשים שהלכו למפלגה הזו ברחו מהמילה פריימריז. זו תופעה חדשה. הם לא רוצים להתמודד אלא לקבל כרטיס לכנסת".
הם לא יודעים שמדובר בכרטיס חד פעמי. הם לא מבינים שהעבודה במפלגות הדמוקרטיות היא קשה יותר אך גם משתלמת יותר בתווך הארוך. אני רוצה להגיד מילה טובה גם לליכוד, לעבודה ולמרצ שמקיימות פריימריז. זה עדיף מאשר ועדה שבוחרת. זה לא מתכון לעוגה אלא דבר אמיתי.
עריכה: איתמר זיגלמן