יחסי נתניהו והשדולה הפרו-ישראלית בארה"ב היו מוצלחים מאוד עד לגינוי החריג והחריף שהגיע אחרי הדיל עם מפלגת 'עוצמה יהודית'. יקי דיין, לשעבר הקונסול הכללי בלוס אנג'לס, ומומחה לארה"ב שוחח עם אילה חסון על ההתפתחויות.
"אייפק הוא הלובי היהודי האמריקאי השלישי בעוצמתו בארה"ב מבחינת יכולתו וכוח השפעתו. הוא עובד עם כל המחוקקים האמריקאים, גם בבית הנבחרים וגם בסנאט, כדי להעביר הצעות והחלטות חשובות בקשר לברית האסטרטגית עם ישראל. אייפק לא נוקט מדיניות שונה ממשלת ישראל, בין אם היא ממשלת שמאל או ימין – הוא תומך בה ללא הקשרים פוליטיים".
יש ארגון שמתחרה בו בשם ג'יי-סטריט שהוא הרבה יותר ליברלי ומחובר לשמאל הישראלי.
"נכון. ג'יי סטריט באמת תופס את זווית השמאל הישראלי, הוא מקדם את נושא שתי המדינות וחושב שלא חשוב מי הממשלה בישראל – הוא יכול להכתיב את המדיניות לממשלה. אייפק בדרך כלל לא מכתיבה מדיניות לממשלת ישראל אלא מאמצת אותה. הדוגמא הטובה ביותר היא נאום נתניהו בקונגרס כנגד איראן, אייפק חשבה שזה לא נכון לעשות את זה אך שתקה ולא ביקרה".
שנים שהייתי כתבת מדינית והייתי בעשרות ועידות באייפק. זה מופע של לפעמים 18 אלף איש בערב אחד. מנשיא ארה"ב ועד המחוקקים הכי נחשבים בעולם. אין ספק שנתניהו תמיד התקבל שם ככוכב רוק. להערכתי העניין הנוכחי מול ישראל נובע מכך שמרבית היהודים בארה"ב סולדים מטראמפ. החיבור בין טראמפ-נתניהו לישראל עושה להם צרבת קשה. אתה מסכים עם הפרשנות שלי?
"אני חושב שהפרשנות שלך מדויקת אך לפני הנושא הפוליטי יש את הנושא הערכי וגם בו יש גבולות. בשנות ה-90 חברים באייפק היו אלו שהתנגדו לתהליך אוסלו כשרבין ופרס הובילו אותו והם נזרקו מתוך הארגון. הארגון עד כדי כך נוהג לא לבקר את ישראל אבל גם לו יש קווים אדומים. קרוב ל-80% מיהודים הם דמוקרטים ליברליים ולא תומכים בטראמפ. ראינו בשנים האחרונות את ההתקרבות האדירה בין המפלגה הרפובליקנית לנתניהו ואחד הנכסים העיקריים שיש למדינת ישראל כיום היא התמיכה הדו מפלגתית. גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים תמיד נוהגים ליישר קו עם ישראל".
אז מה הקפיץ אותם להערכתך? הרצון להכניס לכנסת בצורה מכוונת מפלגה גזענית? הם לא הזכירו שמות, לא אמרו את שמה של ישראל או את שמו של נתניהו אבל תקפו את המדיניות המתמשכת שלנו.
"יש קונצנזוס לכך שיש דברים שלא צריכים לקרות בישראל. בגלל שמדובר בארגון חשוב מאוד וגם בגלל שנתניהו מתקבל כל פעם מחדש בכבוד מלכים בוועידות, התאוצה והנפח שהגינוי תפס הוא הרבה מעבר למה שהם קיוו שיקרה, הם חשבו שזה יעבור מתחת לרדאר. זה לא קרה. אם אייפק, שהוא ארגון שלא מבקר את מדיניות ישראל או את ראש ממשלת ישראל, הגיע למצב שהוא מבקר את המהלך הזה – כנראה שנחצה כאן קו אדום מבחינתם. כעת, לאחר הגינוי הזה, גם המחוקקים האמריקאים מרגישים הרבה יותר בנוח לגנות את המהלך הפוליטי הפנימי- ישראלי. מבחינה היסטורית, כהנא הוצא מחוץ לחוק בישראל וגם בארצות הברית. כעת האמריקאים רואים את הקשר הישיר בינו לבין מפלגת עוצמה יהודית".
אי אפשר להוקיע גזענות בכל העולם מבלי להוקיע אותה גם אצלנו.
"זו אחת הטענות של כל הארגונים היהודיים. מי שלא מתמצא בפוליטיקה האמריקאית צריך להבין שכשאייפק, שהוא ארגון רב עוצמה ותמיכה, יוצא כנגד ישראל צריך להקשיב לדברים ולשמוע אותם".
עריכה: איתמר זיגלמן