"נעשה הכל להביא אותם לקבורה בארץ"
משה ביטון, אחיו של שמעון ראם שנהרג לפני שבוע בדיוק באסון המטוס באתיופיה, סיפר על ההמתנה לזיהוי הגופות והשרידים שטרם החל
שבוע לאסון המטוס באתיופיה - אחיו של שמעון ראם משה ביטון, סיפר לאילה חסון הבוקר (א') על הגעתו למקום לאחר האסון ועל המאמצים לחפש ממצאים פורנזיים שיאפשרו להביא את ההרוגים לקבורה בישראל.
כמה זמן חלף מאז התרסקות המטוס ועד שאתם שומעים על מות אחיך?
"שבוע. היה לי חשוב לדעת איפה הם ישבו במטוס כדי שנוכל להגיע לשטח ולחפש דברים. כל המחשבות הללו התבדו כהירף עין כי הנזק שנוצר במטוס ולאנשים בתוכו גדול מאוד. מצאנו בינתיים רק פרטים לא פורנזיים".
פורסם שהאתיופים רוצים להטיס את השרידים ללונדון ולעשות שם בדיקות ד.נ.א אך לא מאפשרים גישה לגופות. זה נכון?
"זה לא מדויק. המשפחות פגשו את מנכ"ל אתיופיאן אירליינס שהודיע שהוא מעולם לא התמודד עם אסון כזה והוא זקוק להמון עזרה. כל המאמץ שלנו היה להביא את העזרה של זק"א שנמצאת איתנו מלכתחילה. אספנו לא מעט חלקים אך יש עוד המון עבודה. בלונדון יש מעבדות הרבה יותר מדויקות אך לא בהכרח ניידות. מאתמול הוחלט שכל הפריטים הפורנזיים יאספו בהובלת האינטרפול ובהשתתפות כלל המדינות בעלי היכולת, כולל ישראל. חלק מהזיהוי ייעשה כאן (באתיופיה) וחלק בלונדון. חשוב לומר שהמהות היא להביא כמה שיותר שרידים משטח ההתרסקות כדי להגדיל את הסיכוי למצוא את האחים. אנחנו היהודים, בשונה מהאחרים, חייבים את הממצא הזה כדי להביא אותם לקבורה. ללא ממצא פורנזי אנחנו לא יכולים להביא את הנעדרים לקבורת ישראל, לשבת שבעה ולהתחיל את הליך הזיכרון".
איזה תסכול. היית באפריקה באותה עת?
"הייתי במערב אפריקה. הידיעה תפסה אותי שם ובאתי מבלי לדעת יותר מידי. זו סיטואציה ממש לא פשוטה. כשהגעתי אחיו של אברהם שאל אותי איפה העצב ואיך יש לי כוחות לרוץ ולטפל בנושא. השבתי שאת העצב אני שומר לעצמי בשקט בחדר. יש משפחות שמחכות לבשורה ולהם קשה הרבה יותר. נעשה את המקסימום כדי להביא את ההרוגים לקבורה בישראל".
עריכה: איתמר זיגלמן
