"הרוצח כיוון את האקדח אליי. הוא היה רגוע"
אלמוג פרץ נפצע בפיגוע הטרור המחריד בבית הכנסת בקליפורניה, תוך כדי שהוא רץ ומנסה לגונן על אחייניתו: "ניצלנו, בורא עולם נתן לי את הכוח"
בטבח המזעזע שהתרחש אמש (ש') בבית כנסת בקליפורניה, נרצחה אישה ושלושה נפצעו בדרגות שונות. הבוקר (א') שוחחה אילה חסון עם שמעון אביטבול שנכח בבית הכנסת בעת הפיגוע. בהמשך תיארו עדן דהן ואחיה אלמוג פרץ את הזוועות שחוו.
עדן דהן: "אני הייתי בבית. כל הילדים, בעלי ואחי היו בבית הכנסת".
מה שלומם?
עדן דהן: "ברוך השם יותר טוב. הכל בסדר עכשיו. אחי ספג ירייה ברגלו ובתי ספגה רסיסים מהכדור ברגל ומתחת לעין. אני נמצאת ליד אחי בבית החולים כעת. הוא מתראיין אך הוא מפוחד. זה לא פשוט. הם התפללו ופתאום משום מקום מישהו ירה".
מיד נחזור אלייך ואל אחיך. שמעון, היית שם אתמול. אתם מתגוררים באזור?
שמעון אבוטבול: "כפי שעדן סיפרה, חגגנו יחד בבית הכנסת. אני לא מתגורר כאן, הגעתי לחגוג את הולדת הנכד שלי. ישבנו בעלה של עדן, אלמוג, ואני קרוב לפתח. אלמוג הבטיח לנכדה לשחק ויצא איתה החוצה. בזמן שיצאתי לאולם הצמוד שמעתי יריות וכולם צעקו 'לשכב'. ישר נשכבתי על הנכד. אחרי ששמעתי הפוגה ביריות רצתי החוצה".
מה עבר לך בראש באותו רגע? אתה תושב קריית שמונה, איש מד"א.
שמעון אביטבול: "קודם כל להגן על הנכדים ולאחר מכן לבודד את הילדים יחד עם החתן. אלמוג הרים את נכדה שלי יחד עם האחיין שלו וטס איתם החוצה לכיוון ביתו של הרב, תוך כדי הוא חטף כדור ברגלו. אחרי שבודדנו את הילדים חזרנו לבית הכנסת וראיתי את המחזה המאוד לא נעים.
"ראיתי את הגברת שנהרגה, בדקתי מיד את ההכרה, הדופק והנשימה שלה - ולצערי לא זיהיתי כלום. בעלה רכן מעליה ואמר לי שהוא רופא ושזו אשתו. זיהינו כניסה של כדור באזור החזה והלב וגם הוא הבין את המצב. הוא ראה את אשתו לנגד עיניו. מחזה מאוד קשה. אי אפשר לתאר זאת במילים".
איפה היה הרוצח בשלב הזה?
"הוא ניסה לברוח. אחד המתפללים רץ לכיוונו, שלף אקדח וירה לכיוון המכונית תוך כדי שהוא משנן את מספר הרכב. לשמחתנו הוא נעצר מייד, לפני שהספיק לעלות לכביש המהיר. אני יכול לומר שאלמוג הציל לי את הנכדה".
"בורא עולם נתן לי את הכוח להמשיך"
מה שלומך אלמוג?
אלמוג פרץ: "ברוך השם. אלוהים הציל את כולנו. אני גם ישראלי שרק הגיע לביקור. לא האמנו שמחזה כזה נורא יקרה בבית הכנסת הקטן והצנוע הזה. השכונה יפה ושקטה".
אתה תושב שדרות במקור?
אלמוג פרץ: "כן. אדם כיוון עלינו נשק. כשהלכתי עם הילדה הקטנה לכיוון המטבח שמעתי את הבום, כשהסתובבתי ראיתי איך הוא מכוון את האקדח לכיווני ומתחיל לירות. הכדורים עברו לידי. ספגתי אחד ברגל ואפילו לא שמתי לב לכך. תפסתי את הילדה ולקחתי איתי עוד כמה ילדים שיכולתי. רצתי עם כל הילדים במדרגות לכיוון הבית של הרב והכנסתי את כולם פנימה. אחרי שראיתי שכל הילדים שם עדיין הייתה חסרה האחיינית הקטנה שלי, שהתחבאה לבדה בתוך השירותים. זה רק בורא עולם שעזר לי. נתן לי את הכוח להמשיך למרות הירייה ברגל. ניצלנו. הוא יכול היה להרוג שם עוד הרבה אנשים".
איזו תושיה. רואים שאתה גר בשדרות.
"לא היה משהו אחר לעשות. הילדים היו חסרי אונים ולא ידעו לאן לרוץ. אין לך ברירה אחרת אלא לקחת אותם משם. כל בן אדם היה עושה את זה".
ראית את הפנים של הרוצח.
"כן. הוא כיוון את הנשק אליי. הוא היה רגוע. עמד ליד דלת כדי שיוכל לברוח לאוטו שלו. הוא כיוון כמו צלף ולא התקרב לאנשים. למזלנו הרע הייתה בחורה שעמדה בלובי ממש מולו. הוא ירה והרג אותה במקום".
זו הבחורה שנהרגה.
"כן. אחרי שחזרתי ראיתי את שמעון מנסה לטפל בה עם עוד אישה ממד"א".
"אנחנו משדרות. גדלנו בעולם של קסאמים ומלחמה"
מה אתה עושה בארץ?
"עוזר לאבי בחברת בנייה. אבא שלי אחד האחים של פרץ בוני הנגב".
ויש לך רקע צבאי?
"יש לי רקע מהקסאמים בשדרות. נפלו עליי כמה פעמים כשנהגתי באוטו. צריך להיות בפוקוס כשקורים דברים כאלה, ולרוץ".
עדן דהן: "אנחנו מתורגלים. אנחנו בהיכון תמיד. גדלנו בעולם של קאסמים ומלחמה".
יש שיח על האנטישמיות שם?
אלמוג פרץ: "יש. בכל מקום מנסים להפריע. מרביצים בניו יורק לאנשים".
עדן דהן: "כן. זה מתחיל לאט לאט".
תחזרו לארץ.
עדן דהן: "אה בארץ יותר טוב? גם בארץ יורים עלינו".
מאחלת לכם רפואה שלמה, תודה לכם ולהתראות.
עריכה: איתמר זיגלמן
