בעקבות הצהרת הכוונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את חוק החסינות, האלוף במילואים טל רוסו ממפלגת העבודה שוחח עם חברי הקבינט של 103fm וקרא לאנשים לצאת לרחובות.
"אני לא חושב שהיינו אי פעם במצב כזה, זה מצב חמור. המצב כבר מתקבל במין אדישות הציבור וזה עוד יותר מטריד אותי. אני מקבל המון הודעות על כך שאנחנו צריכים להילחם. האתגר שלנו הוא להוציא את הציבור לרחובות".
אולי את הציבור לא מטריד שאין כאן דמוקרטיה?
"העובדה שהציבור אדיש מטרידה אותי לא פחות".
אבישי גרינצייג מ'מעריב' כתב הבוקר (ה') שאילו נתניהו היה אומר שהוא מתכוון לחוקק את חוק החסינות לפני הבחירות, היה מדובר בצעד לגיטימי. נתניהו בחר להונות את הציבור כי הבין שהאמת תזיק לו בקלפי. למיטב זיכרוני הוא גם אמר בריאיון כלשהו שהוא יוכל לנהל משפט תוך כדי כהונה כי הוא אדם מאוד מוכשר. כעת הוא טוען שהציבור הצביע לו ויש כאן סוג של הונאה. אי אפשר לומר שהציבור הצביע לדבר הזה כי הוא לא עמד על הפרק. מה אתם באופוזיציה מתכוונים לעשות?
"נעשה את המקסימום על מנת לעצור את זה. אני מעריך כי גם בתוך הקואליציה אנשים מבינים שנעשים כאן דברים איומים. השאלה היא כמה נצליח להחזיר אותם לשפיות".
יש בקואליציה יותר מ-20 חברי כנסת שמקבלים על עצמם סמכות רבנית נצחית שלא נבחרה. אני לא זוכר שבחמש השנים האחרונות מישהו העז לקרוא תיגר על נתניהו במפלגת הליכוד, אולי מלבד גדעון סער. שני שותפיו לקואליציה, כחלון וליברמן, מצהירים שלא יתמכו באף מועמד מלבד נתניהו.
"אני מאמין שלחלק מהאנשים יש יושר פנימי שצריך לעורר אותו. האתגר שלנו הוא לעורר זאת. פחות משליש מה הציבור הצביעו לביבי אבל גם הוא אינו מעל החוק".
לא נראה לי שתצליח לעורר את המצפון אישי של האנשים. אני מתרשם שאתם פונים לרחוב וקוראים להפגנות גדולות.
"יש לעבוד במקביל בכמה מישורים. חייבים את הרחוב, חייבים להסביר לציבור מה קורה פה".
כשאני מסתכל על מה שקורה בהרבה מקומות בעולם, ציבורים גדולים מאבדים עניין בדמוקרטיה. אנשים לא מתעניינים בחירויות. הם מקבלים על עצמם שלטון שהוא כביכול דמוקרטי. גלעד שרון כתב שחברי הסיעה תומכים בנתניהו כדי לקבל תפקיד. זו מסחרה.
"יש כאן כל כך הרבה אבסורד שאנחנו לא בטוחים במה להתמקד. מגדילים את כמות השרים, נותנים חסינות לראש הממשלה. מה קרה לנו? שני דברים שליליים לא הופכים משהו לחיובי".
בוא נדבר על רצועת עזה. לראשונה בתולדות המדינה סוגייה ביטחונית הופכת להיות סעיף בדיון קואליציוני. זה מטורף. מה עמדתך בנוגע לדרישתו של ליברמן להיות עצמאי לגמרי בקבלת ההחלטות, מבלי להידרש לאישור הקבינט?
"אין דבר כזה".
אין דבר כזה שאין דבר כזה. הבלתי אפשרי הופך לאפשרי לנגד עינינו.
"לשר הביטחון יש מעגלים של שיח ופיקוח. אין דבר כזה שהוא יקבל החלטה מבלי לקיים דיון. זה מחזיר אותנו לפרשת הצוללות ולכל מיני אירועים אפלים".
מה אתה לומד מהראייה של חמאס קדימה? יום הנכבה היה יחסית מתון.
"ממשלת ישראל בחרה פרטנר, את חמאס, והצלחנו לשרוד את הנכבה. זה לא חוסך מאיתנו את הסבב הבא שלצערי יהיה בקרוב".
ערימת הכסף הקטארי קנתה לנו כמה שבועות בודדים?
"אכן. לפעמים יש את חוכמת ההמון ולפעמים יש את טיפשות ההמון. כשאנשים מתחילים להישאב לכיוון הגדר אני מכנה זאת טיפשות ההמון. הם יודעים שהם נפצעים ושהם דופקים לעצמם את החיים, אך אנחנו לא עושים כלום כדי לשנות את זה".
אויב מיואש הוא אויב בעייתי מאוד.
"לא עושים שום דבר. זה פשוט נורא".
חשוב לציין שרוב הציבור לא בחר במפלגת העבודה ובדרכה. זאת עובדה.
"זה לא אומר שכל מה שנעשה עכשיו הוא נכון".
לסיום איך בכנסת? אתה מכין קפה שחור גם בכנסת?
"הקפה בכנסת זו סוגייה קשה שאני מעדיף שלא לדבר עליה. המבוכים בכנסת מרתקים. תמיד אתה מגיע למקום הלא נכון".
ההיסטוריה מלמדת שאתה חזק בניווטים.
"עד שהגעתי הכנסת גם אני חשבתי שאני חזק. אני בלמידה מתמדת".
עריכה: איתמר זיגלמן