עשור לפטירתו של ג'ו עמר
דודי פטימר חזר אל סיפורו של כוכב הזמר המזרחי הראשון בישראל, שנשא את קולם הנאלם של בני עדות המזרח • בלעדי לאתר וליישומון 103fm
עוד הרבה לפני עומר אדם ואייל גולן, ג'ו עמר היה מהיוצרים המשפיעים ופורצי הדרך במוזיקה הישראלית בכלל ובמוזיקה המזרחית-ישראלית בפרט. סגנון שירתו המושפע מהמוזיקה והאלמנטים האנדלוסים, הלחנים הקסומים שמיזגו בין מזרח למערב בצורה אידיאלית והעובדה שהשמיע את קולם הלא-תמיד-מושמע של בני עדות המזרח, הם שהפכו אותו לאייקון תרבות.
עמר, שנחשב לכוכב הים תיכוני הראשון בארץ עם שירים כמו 'ברצלונה', 'שיר השיכור', 'שלום לבן דודי', 'לשכת עבודה', 'הריני שר', 'כוכבי שקע' (פרח הלימון), 'פעם, פעם', 'זה לא נורא' ו'שלגיה', הניח את אבן היסוד שעליה אמנים כמו זהר ארגוב, אייל גולן, משה פרץ, שרית חדד, זהבה בן ועוד רבים וטובים גדלו, ובסגנון שירתם הם משמרים את מורשתו ומנחילים אותה לדורות הבאים.
בפרק הקרוב של 'מילים ולחן' חזר דודי פטימר אל סיפורו המרתק - אך גם הטרגי - של עמר. החל מהיותו זמר מפורסם במרוקו דרך העלייה לארץ, הניסיון להשתלב בתעשיית המוזיקה המקומית, וההצלחה לצד ההרגשה שהוא לא מצליח להיטמע בישראליות עד הסוף - מה שהוביל בסופו של דבר לעזיבתו לארה"ב, שם פיתח קריירה מוצלחת בקרב הקהילות היהודיות.
בתכנית סיפר פטימר את הסיפורים מאחורי 'שיר השיכור', אשר נכתב בעקבות סיפורו של עקיבא יעקב אלקריף, שנורה במאורעות ואדי סאליב בשנת 1959. בהמשך הדגיש את חשיבותו של השיר 'לשכת עבודה', ואף הסביר מה מסמל השיר 'ברצלונה'.
כמו כן, כהרגלו בפודקאסט, הפתיע בגרסה נדירה מאוד של עמר ביידיש לאחת הקלאסיקות שלו, זאת מתוך ניסיון להראות ורסטיליות מוזיקלית ואולי גם להיטמע בחברה שסלדה מזמרים בני עדות המזרח.
