הכל אני יכול בחופש הגדול?
בת שבע, אמא לשלושה מבקשת להתייעץ: "איך אפשר לעבור את החופש הגדול בלי לייצר בור כלכלי?" • גל "לוקח בין חצי שנה לתשעה חודשים לחזור למצב הקודם"
בת שבע, אמא לשלושה ילדים מתייעצת עם אלון גל בדילמה לגבי החופש הגדול והמשמעויות הפיננסיות שלו. משפחתה חיה על הקצה מבחינה כלכלית, והם מפחדים מאוד מהבור שיווצר בעקבות החופש. היא מבקשת את עצת אלון איך אפשר לעבור את התקופה הזאת בלי בור.
אלון משיב לאם המודאגת:
קודם כל, את לא לבד. תקופת החופש הגדול ותקופת החגים שבאה אחריה יוצרת בורות כלכליים אצל משפחות, והיום המשמעות האמיתית היא להבין שלוקח בין חצי שנה לבין תשעה חודשים כדי לחזור למצב הקודם. יש מה לעשות עם זה.
הבעיה הכי חמורה שלנו כמשפחות היא שאנחנו פסיביים, נותנים לדברים לקרות לנו. אני קורא לזה "המופתע המתמיד", אנחנו כל הזמן מופתעים. הרי את ואני ידענו שהחופש הגדול יגיע, זה לא הפתיע אותנו. ועדיין רוב מוחלט של האנשים תמיד מופתעים. אני שואל משפחות 'האם ישבתם וקיבלתם החלטה מושכלת כמה כסף אתם מסוגלים להוציא, במסגרת האפשרויות שלכם?'
99% אומרים שלא.
זאת אומרת העניינים מתנהלים על פי הזמנה: הילד בא, מבקש ללכת לסרט, תיקח מאה שקלים, בוא נצא לצימר, בוא נטוס לחו"ל. ולפני שמבינים מה קורה זה עולה לנו עשרות אלפי שקלים. רוב המשפחות גם טסות לחו"ל. בואו נחשוב: אירופה, שלושה ילדים - לפחות 15 אלף ש"ח כי זאת תקופה שכולם נוסעים. המשמעות היא קטסטרופה פיננסית.
מה אני מציע לעשות? קודם כל לחשוב על אפשרויות: למשל חילופי דירות. יש לי חברים שנוסעים לצפון, יישוב מקסים בתוך הטבע, ליד כל הנחלים היפים. והם מתחלפים עם משפחה מהמרכז. יש המון אופציות חינמיות. אם יש לכם כרטיסי אשראי, אפשר להוריד את ההטבה ולקבל אחד פלוס אחד. כשהולכים לסרט, יש אפשרות של אחד פלוס אחד. רוב האנשים לא מנצלים את ההטבה הזאת והולכים לסר במחיר מלא. למה? כי זה מעכשיו לעכשיו, ברגע האחרון, מחשבה אוטומטית.
אני אומר להחליט מראש, להתנהל מול התקציב האפשרי. זה אולי לא ימנע את כל האסון אבל זה ימנע חלק גדול ממנו. חופש נעים וחסכוני לכולם.
עריכה: מעיין פופלבסקי
