מאיר אריאל הוא אחד היוצרים ששינו את פניו של הזמר העברי ללא היכר. קולו ויצירתו מהדהדים כבר עשרות שנים - גם כיום, 25 שנה אחרי שהלך לעולמו בטרם עת. הוא היה משורר, פזמונאי, מלחין, גיטריסט, וכמובן זמר בעל קול יוצא דופן שהצליח להשאיר את חותמו על רבים.
היכולת של אריאל לכתוב המנונים שעומדים בזכות עצמם כבר עשרות שנים החלה בעת שהתגורר בקיבוץ משמורת, שם נולד וגדל. שיריו הולחנו על ידי חברו לקיבוץ שלום חנוך במסגרת 'המשמרון', חבורת הזמר של הקיבוץ בה השתתף גם חנן יובל. היוצר לקח חלק פעיל במלחמת ששת הימים בתור צנחן, ובסופה כתב את 'ירושלים של ברזל' – שיר שנכתב על בסיס הלחן 'ירושלים של זהב' של נעמי שמר. השיר זכה לתהודה רבה, ואף הגיע לתחנות הרדיו. מיד אחר כך הוא הוציא מיני אלבום בכורה, אך הוא לא זכה להצלחה לה ציפה.
אריאל, שרבים כינו אותו 'הצנחן המזמר', הסתייג מהגימיק המדובר והחליט להניח את הקריירה המוזיקלית בצד. הוא נסע עם רעייתו תרצה לדטרויט, ושם נחשף לסגנונו הייחודי של בוב דילן – שנתיים לאחר מכן הוא שב לארץ, והחל לכתוב בהשראתו. השתלבותו בעולם התרבות בתור איש קולנוע ומוזיקאי לא הניבה פירות, אבל אריאל לא אמר נואש, והמשיך ביצירה באינטנסיביות.
מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים כתב את השיר 'לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ', וביקש להתייחס למציאות המורכבת שנכפתה עליו בתור חייל מילואים השוהה בחזית. בסוף שנות ה־70 הוא חבק אלבום נוסף הנושא את השם 'שירי חג ומועד ונופל' הכולל בתוכו את 'שיר כאב' האלמותי, 'ד"ר התחכמות', ואת 'טרמינל לומינלט' הנפלא.
לצד החיבור הכמעט מיסטי של אריאל למוזיקה הוא מעולם לא הצליח להתנתק משורשיו ומהקשר החזק שלו לקיבוץ. לכן, את שנות ה־80 העליזות הוא החל בתוך מזכיר קיבוץ משמורת, ודאג לשלב את החיבה למוזיקה יחד עם אהבתו הרבה למקום מגוריו. בשנת 1984 הוציא אריאל אלבום נוסף הנושא את השם '...וגלוי עיניים', מתוכו בלט במיוחד השיר 'שדות גולדברג', ויש שאומרים כי השיר הוא פרשנות לשירה של לאה גולדברג 'את תלכי בשדה'. שיר נוסף שהפך ללהיט ומוכר עד היום הוא 'מחלקת מוסר השכל (אגדת עם מקסיקנית)'.
בסוף שנת 1987 החליט אריאל לעזוב את הקיבוץ ולעבור להתגורר בתל אביב יחד עם רעייתו וילדיו. הוא המשיך את תהליך היצירה שלו, חבק ספר שירים המאגד בתוכו את כל יצירותיו, והמשיך במסע הופעות אינטנסיבי מדן ועד אילת. במהלך 1988 הקליט את אלבומו 'ירוקות', אותו הקדיש לאביו ז"ל שהלך לעולמו באותה השנה. ממנו זכינו להכיר כמה להיטים בקנה מידה ענקי כמו 'נשל הנחש', 'מדרש יונתי', ו'פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)'.
יש שכינו את אריאל כמאסטר המילה הכתובה, ולא בכדי – הוא היה מתבונן על השפה העברית בעיניים אחרות לגמרי. באחת הפעמים אפילו אמר שהכל מתחיל ונגמר בשימוש קלוקל במילים. לדבריו, "המחשבה צריכה מילים בשביל לצאת לעולם, למרות שהשפה והמילים נתפסות כאוויר לנשימה. כל המפעל העצום של האדם יוצא ממילים וחוזר למילים, הכל תלוי במי שעושה ואיזה שימוש במילים".
החיבור של אריאל יחד עם חנוך לא הסתיים אי שם בקיבוץ משמורת – השניים המשיכו לעבוד יחד ולשתף פעולה – אריאל עומד מאחורי להיטים רבים איתם התפרסם חנוך. כמו 'אגדת דשא', 'סוף עונת התפוזים', 'הולך בטל', 'אומרים שבלי', ועוד רבים וטובים. ובשנת 1993 זכה הקהל של אריאל באלבום 'זרעי קיץ' שהופק על ידי שלום חנוך. מתוכו בלטו כמה וכמה שירים. ביניהם 'זרעי קיץ', 'לא תתפוס אותי', ו'קוצים א''.
ארבע שנים אחר כך זכינו בעוד יצירת מופת מבית היוצר של אריאל – הפעם היה זה 'ברנרד ולואיז', אלבום המוקדש כולו באהבה מתחדשת של בני זוג הנשואים שנים רבות. מתוכו קיבלנו את 'לא יכול להוריד ממך את העיניים', ואת השיר 'היכנסי כבר לאוטו וניסע', אותו הקדיש לרעייתו. אריאל, שלא הוציא רישיון נהיגה, היה תלוי בתרצה באופן מלא. כשהיו השניים רבים, היא הייתה מסרבת להסיע אותו. מקורבים ושכנים טוענים כי מאיר היה נכנס לאוטו, צופר ומכריז בקולי קולות: "תרצה! בואי כבר! מישהו מחכה לך! תיכנסי כבר לאוטו, וניסע".
אמנים רבים זכו ליהנות משפתו העשירה של אריאל, ולשיר את מילותיו. הוא כתב לאריק איינשטיין את 'מכופף הבננות', לאושיק לוי את שירו 'לישון לישון'. אמן נוסף שזכה לבצע את שיריו של אריאל הוא גידי גוב – בשנת 1987 יצא אלבומו 'דרך ארץ' ובין השירים הבולטים שכתב לו אריאל זכינו לשמוע את הלהיט 'שלל שרב', ובהמשך גם את 'בשדה ירוק' הנפלא. אריאל המשיך במלאכת הכתיבה וכתב שירים רבים גם לשרון חזיז, יזהר אשדות, רמי קליינשטיין, ניסים גרמה, דני ליטני, ועוד.
ב־18 ביולי 1999 נפטר אריאל לאחר שחלה במחלת קדחת הבהרות, והוא בן 57. הוא השאיר אחריו אישה, שלושה ילדים, חברים כואבים ועשרות שירים שממשיכים להתנגן בלבבות כולם. לציון המאורע ביקש יואב חנני לערוך רצף מוזיקלי מיוחד ובו מיטב השירים שביצע אריאל בכישרונו הייחודי, וגם כאלה שכתב עבור אחרים.
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־20 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים לקום המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול על מנת לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. איפה ומתי שרק תרצו. בלי דיבורים, ללא פרסומות - ועם כל הכבוד למוזיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן.
עריכה: עדן בן ארי