ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן החל להסתובב עם מאבטח צמוד לאחר דיון סוער בוועדה לתכנון ובניה. על פי גורמים בעירייה, שני קבלנים תפסו בידו של ראש העיר ואיימו עליו. לנוכח חילופי הדברים, החליט שאמה הכהן לרכוש אקדח להגנה עצמית ואף פרסם על הרכישה החדשה בפייסבוק.
"אני סך הכול עושה את עבודתי, את מה שהבטחנו בבחירות. להפסיק את הבנייה הפראית בעיר, וזה מפריע להרבה קבלנים. לקיים קווי בילוי בסופי שבוע במרכזי הבילוי בתל אביב, אל הים ולבתי החולים, וזה מרגיז גורמים קיצוניים חרדים מבני ברק סביבנו", סיפר שאמה הכהן בשיחה עם אילה חסון ב-103fm.
אז איזה איומים קיבלת?
"לא היה שום איום שנאמר או נשלח מכתב 'אנחנו נרצח את ראש העיר'. אבל היו איומים, בהחלט, כולל מגע פיזי במהלך ישיבות, של קבלנים, שתפסו אותי מהיציאה מהחדר, והמשך בקבלן שאמר: 'אם לא תשתנה המדיניות שלך, אני אקח אקדח ואירה בעצמי'. אדם שאומר 'אני אקח אקדח ואירה בעצמי', אתה לא יכול להיות אף פעם בטוח שהוא לא יבחר לירות גם במישהו אחר, שהוא בטוח שהוא פוגע בו. רבנים גדולים, מגדולי הדור שנחשבים, כתבו מנשרים שסופי צריך להיות שאשכב בעפר, ואני צריך לשלם באבי אבי על כך שאני מחלל את השבת. המכלול של הדברים, יחד עם מה שקרה בבית של ממלא המקום שלי, שבשעת לילה הגיעו עד לביתו וריססו כתובות נאצה, אז הוגדרנו כנבחרי ציבור מאוימים", אמר שאמה הכהן והוסיף: "הייתה לי זכות גם לשאת נשק כשגריר, עם כל האיומים אז שהיו בפריז, ובחרתי שלא כי זה סוג של מטרד. זו גם אחריות, זה לא נעים, גם לא פיזית, גם לא כשאתה מסתובב כאיש ציבור. בסוף אני מוכן לקחת את הסיכון שלא אבחר עוד פעם עבור כל הרפורמות שאנחנו עושים, אבל אני לא מוכן לשאת במחיר של פגיעה פיזית. יש לי גם אחריות כלפי משפחתי, ילדיי וגם כלפי עצמי".
ברור, אז איזה אקדח קנית?
"האמת הכי קטן שהיה אפשר, כזה שיהיה כמה שפחות בולט".
כמה שפחות בולט, שמת אותו על השולחן, פרסמת אותו בפייסבוק.
"זה כן, אבל במהלך היום, כשאתה מסתובב, כשאתה מגיע לבית ספר... אז אתה יכול להסליק אותו ושלא ייראו ושהוא לא בולט, והוא מצוין. במטווח פגעתי כמו שצריך וגם הוספנו לו כוונת לייזר".
אתה יודע לירות?
"כן, הייתי צמוד עם אקדח גם כל השירות הצבאי".
מה עשית בצבא אם מותר לשאול?
"הייתי ביחידה מיוחדת לסיכול ריגול וחדירות מיוחדות של אגף אמ"ן, ומתוקף התפקיד אתה מסתובב גם על אזרחי וגם עם נשק מוסלק כזה, רגיל לפוזיציה".
הבית הפוליטי שלך נשאר כולנו אחרי חבירת כחלון לליכוד?
"כן, כן".
יש לך איזו תובנה על מערכת הבחירות הזאת?
"וואו, אני כל כך שמח שאני לא חלק אקטיבי מזה".
מה יהיה? מי יהיה?
"אי אפשר לדעת, וואו. דבר כזה באמת עוד לא היה לנו, ואני מקווה שלא יהיה לנו. דרך אגב גם כעיר וגם כראש רשות, הרצף של הבחירות האלה, השיתוק בירושלים מקבלת החלטות, מיכולת להניע תהליכים פוגע עד רמת השירות לאזרח. אני מקווה שנגמור עם זה ושתהיה ממשלה. יבחר העם את אשר יבחר".
אתה עדיין תומך בנתניהו לראשות הממשלה?
"כן. את יודעת אנחנו לא חברים, אנחנו לא 'בסט פרינדס', אבל אני לא רואה אלטרנטיבה אמיתית להובלת המדינה כרגע מראשי המפלגות שמוצעות ושמתמודדים מולו - ומה שיש לו אי אפשר לקחת ממנו. עם כל הביקורת לגבי הנושא של דמוקרטיה, האתגור של הדמוקרטיה ודברים אחרים. אני חושב שביום שהוא לא יהיה יתגעגעו אליו, למרות שיש הרבה שלא אוהבים אותו. אני חי בעיר ש-50 אחוז הצביעו כחול לבן ומאוד לא אוהבים את נתניהו וזה לא פופולארי להגיד את הדברים, אבל זה ה'אני מאמין' שלי בעניין הזה".
עריכה: אמיתי דואק