קמיל פוקס: "דברים שקורים כעת יכולים לשנות את התמונה"
הסוקר הבכיר במסר דרמטי לפני הבחירות: מפלגות שחצו את אחוז החסימה עלולות לא לעבור אותו בפועל • פודקאסט אחרון בסידרה - בלעדי לדיגיטל 103fm
הסוקר היחיד שניבא את תמונת המנדטים הכי מדויקת של בחירות 2019 מועד א' היה פרופסור קמיל פוקס. בשיחה עם אנה ברסקי בפרק האחרון של פודקאסט הבחירות סיפר כיצד הגיע לתוצאה וכיצד הוא דוגם את קהל דוברי השפה הרוסית. בהמשך הסביר כיצד הוא מתכנן להתמודד עם הזייפנים והשקרים.
"הקול הרוסי הוא קול מיוחד שמצביע בצורה קצת שונה משאר הבוחרים. בדרך כלל אנחנו נוהגים לבחון את הקורלציה בין רמת הדתיות לבין המפלגה אליה בוחרים להצביע. אצל ה'קול הרוסי' אנחנו רואים שינוי לעומת כלל האוכלוסייה הישראלית.
זיהינו שני סוגים של קולות ב'קול הרוסי'. יש אנשים שנולדו בברית המועצות, באו לישראל ונמצאים כאן ויש את אלו ששייכים לדור השני (ילידי ישראל שהוריהם הגיעו מברית המועצות). קישון המוכשר נהג לומר שישראל היא ארץ חופשית בה כל אחד יכול להצביע בדיוק כמו אבא שלו. רואים זאת באוכלוסייה שאותה אנו מכנים 'אשכנזית', ובאוכלוסייה אותה אנו מכנים 'מזרחית'. באוכלוסיית דוברי השפה הרוסית אנחנו רואים שינויים בין הדורות. יש שוני בין ההצבעה של ההורים לבין זו של הילדים".
כששואלים את 'הרוסי' האם אתה ימני או סמולני, הוא מתכוון למשהו אחר מהישראלי הצברי שעונה על אותה השאלה בדיוק.
"נכון. כשאנחנו מסתכלים על זה היסטורית, חלק קטן מהעליות השונות, כולל העלייה ממרוקו או רומניה נהגו להצביע למפלגת השלטון שהביאה אותם לארץ. חלק גדול מהמצביעים בוחרים להצביע למפלגות ימניות יותר, אנטי קומוניסטיות ונגד האיומים הביטחוניים".
דוברי הרוסית עקביים בבחירה שלהם?
"אני יכול לראות שהזיקה שלהם למפלגות הימין היא הרבה יותר גדולה מליתר החילונים. נכון לרגע זה הנתונים זהים לנתונים המצויים בליכוד וישראל ביתנו, שטוענים שכל אחת משתי המפלגות זוכה בין 10-5 מנדטים לפחות ברחוב הרוסי. אנחנו רואים שלעומת הבחירות האחרונות, החלוקה בין הליכוד לישראל ביתנו השתנתה מהותית. יש עליה מובהקת בתמיכה בישראל ביתנו לעומת התמיכה שהייתה בבחירות 2015 או באפריל 2019".
אז אתה סבור שהקמפיין עשה את שלו.
"חד משמעית. רק 36% מהקולות שאומרים שיצביעו לישראל ביתנו בבחירות 2019 הצביעו למפלגה בפעם הקודמת. אחוז המצביעים לישראל ביתנו ברחוב הרוסי עלה באופן מובהק".
אם כך, מה אחוז ההצבעה ברחוב הרוסי?
"אין לי נתון כזה. אנחנו יודעים לומר שמאוד קשה לדגום אותם ביציאה מהקלפי. חלק מהם פשוט מסרבים לשתף פעולה".
פשוט מסרבים? לא משקרים?
"עניין השקרים היה נקודתי ב-2015 ואלו שלא רוצים להשתתף – פשוט לא משתתפים. הקושי להצביע בקלפי פתק אחד בקלפי ופתק אחר בסקר לא מסב שום סיפוק, אף אחד לא ידע על כך. הייתה תופעה כזאת ב-2015. ברגע שמישהו מסרב, אנחנו מנסים ביכולתנו המוגבלות לאפיין אותו. בין אם מדובר בחרדי, ערבי או מדבר בשפה הרוסית. אנחנו לוקחים את זה בחשבון והדברים מתחלקים באופן הומוגני".
"לא יכולנו לחזות שהימין החדש לא יעבור את אחוז החסימה"
במפלגות הגדולות התלוננו שאחוז ההצבעה היה נמוך בבחירות האחרונות והפעם יהיה עוד יותר נמוך.
"אין לנו שום דרך לדעת זאת. צריך לקחת בחשבון שההצבעה בבחירות נחשבת לפעולה חיובית מבחינה חברתית. אם אתה שואל אדם במגזר הערבי אם הוא הולך להצביע, 76% יעידו שהם הולכים להצביע. מכיוון שאנחנו יודעים מהו אחוז ההצבעה האמיתי בבחירות הקודמות עלינו לתקן את הנתון הזה בהתאמה".
מה ההסבר לכך? אנשים רוצים לרצות את הסוקר?
"הם רוצים לרצות גם את עצמם. סוציולוגית הצבעה נחשבת לפעולה חיובית ולכן אתה לא רוצה לומר שאתה יוצא מן הכלל אך ביום הבחירות קורים דברים".
לדעתך ב-2019 יש עדיין מקום למפלגה מגזרית בפוליטיקה?
"בהחלט יש מקום. גם המפלגות החרדיות הן מגזריות בצורה מסוימת. יש מקומות בעולם בהם לאנשים שיש להם אורך חיים שונה לחלוטין והם יכולים להתאגד סביב אותה מפלגה כי עם מסכימים על עקרונות. אינטרסים מגזריים – זה דבר ייחודי למדינת ישראל".
לסיום מה לדעתך נקבל ב-18 בספטמבר?
"בהחלט יכולות להיות הפתעות. לא בטוח שכל המפלגות שעכשיו נמצאות מעל אחוז החסימה יעברו אותו ולא בטוח שאלו שמתחת לאחוז החסימה יישארו במקומם. בימים האחרונים לבחירות אנחנו רואים תנועות גדולות. לפעמים אנחנו רואים התכנסות סביב המפלגות הגדולות. הדברים שקורים בימים האחרונים יכולים לשנות את התמונה. בבחירות האחרונות לא יכולנו לומר שהימין החדש לא יעברו את אחוז החסימה ולא חשבנו שבל"ד תעמוד על גבול אחוז החסימה. זה חלק מהדברים שקורים רק ביום הבחירות".
עריכה: איתמר זיגלמן
