בחזרה לאירוח של אלון אבוטבול
השחקן האגדי הלך לעולמו בגיל 60 • ב־2019 התארח בתוכנית של קול ושיתף בשיחה כנה שיתף בחיים שהיו לו בלוס אנג'לס ובאודישן ל'עלייתו של האביר האפל'
השחקן אלון אבוטבול, מהבולטים והאהובים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל, הלך לעולמו היום (ג') בגיל 60, לאחר שהתמוטט באזור חוף הבונים. פרמדיקים ביצעו בו פעולות החייאה במשך שעה ארוכה - אך נאלצו לקבוע את מותו. אבוטבול, שזכה בפרס אופיר, השתתף לאורך הקריירה הארוכה שלו בעשרות סרטים, סדרות ותיאטראות, ואף בנה לעצמו קריירה בינלאומית מרשימה עם תפקידים בשוברי קופות כגון 'עלייתו של האביר האפל' ו'המטרה: לונדון'.
ב־2019, כשכבר התגורר בלוס אנג’לס מזה כעשור, התארח אבוטבול בתוכניתה של איריס קול ב־103fm, לשיחה אישית ועמוקה על תחושת הזרות באמריקה, על חיי משפחה, ועל מקומו כשחקן. "בהתחלה זה מהמם", אמר על המפגש עם התרבות האמריקנית. "אבל השוק הזה לא עובר לי. אני כאילו אומר, 'יואו, לא יכול להיות'. זה מתבטא ביומיום - אין אנשים ברחובות, אתה לא הולך ברגל, אין קפה שכונתי. הכול אחר".
אבוטבול, שתמיד נחשב לצנוע וללא הילה כוכבית מובהקת סביבו, אמר אז: "הפרסום לא עוצמתי, זה באמת בקצות האצבעות, אז אולי בגלל זה אני לא כל כך ער לעניין של הפרסום. אני בעולם אחר שם לחלוטין".
השיחה עסקה גם בהחלטה לעבור לארה"ב: "לא עבר לי בראש שאני הולך להצליח באמריקה", סיפר בגילוי לב. "מה שלקח אותי? האישה. היא אמרה – 'בוא ניסע, נגור איפשהו לפני שהילדים יגדלו'. באותו זמן הרגשתי שובע, שאני לא רוצה כבר לשחק כל כך".
אחד הסיפורים הזכורים מהריאיון היה האודישן לסרט 'האביר האפל' של הבמאי כריסטופר נולן. אבוטבול תיאר כיצד הגיע לאודישן מותש, לא מוכן, כשהוא עדיין מנסה ללמוד את הטקסט המדעי הסבוך שנדרש ממנו. "אני תמיד אומר לתלמידים שלי - זה לא חשוב הטקסט, תבואו ופשוט תהיו באמת".
רגע לפני האודישן, פגש את סטיבן ברקוף, שחקן אגדי שאמר לו בביטחון: "התפקיד הזה? אבוד לך. הוא שלי". בתגובה לכך אבוטבול סיפר: "אני הולך לראי, שוטף את הפנים, אני מנסה לעשות את הטקסט וכלום. אני מתחיל לדבר על עצמי בעברית ואומר שאין לי סיכוי - ואז פתאום, פשוט אמרתי לעצמי: פאק דה טקסט. בואו אני אראה לכם מה שאנחנו בישראל יודעים איך לעשות".
באותו רגע הוא נכנס לחדר האודישן מול כריסטופר נולן, רעייתו המפיקה אמה תומאס וצוות הליהוק, והתחיל את האודישן "עשיתי מה שעשיתי. עשיתי בלגן בטקסט – לא אכפת לי. ופתאום נגמר, ויש שקט כזה… ואז הם אומרים לי: 'יפה, יפה'".
הוא היה בטוח שהתפקיד הולך לברקוף ואז הוא קיבל שיחה מהמנהל שלו שאומר לו "מה יש לך , זה התרגיל הכי ישן בספר - הם אהבו אותך".
לקראת סיום השיחה ההיא, קול שאלה את אבוטבול אם יש עוד משהו שהוא רוצה לעשות ולא עשה. התשובה שלו לא הייתה רשימת חלומות, אלא שיקוף כן של גישת חיים שלו: "אני חושב שדברים מתעוררים אצלי. או שלא", השיב ושיתף במפגש שנחרט בזיכרונו: "פגשתי איזה במאי צעיר, יחסית. אמרתי לו, איזה יופי שאתה עושה סרטים, אתה עושה דברים נהדרים. אני אוהב את זה. הדבר הזה, שאתה באמת קם ועושה את מה שאתה רוצה לעשות - זה הכיוון. שהדבר יישא אותך. שזה יהיה חלק מהמהות של מה שאתה רוצה לעשות".
אבוטבול, שהיה בזוגיות עם שיר ביליה, הותיר אחריו ארבעה ילדים. לכתו היא אובדן כבד לעולם התרבות הישראלי והבינלאומי. שחקן של אמת, של רגש, ושל נוכחות.
