הילדות שנעצרו לקראת גירוש לפליפינים שוחררו בערבות, שוחררו יחד עם אימותיהן מכלא גבעון. גנה וראלף וסיוון קנדליקר, שיתפו את ענת דוידוב ב-103fm ביום החזרה לבית הספר.
גנה: "הגעתי הבוקר (א') בית הספר עם סיוון, היו צלמים שחיכו לנו בכניסה לבית הספר, ראיינו אותנו ואז נכנסתי לכיתה".
ומה היה בכיתה?
גנה: "אמרו לי שלום ושמחו מאוד שחזרתי".
סיוון, מה הכנתם לכבוד גנה?
סיוון: "הכנו שלטים וברכות. ביניהם 'ברוך שובך' ו'כמה טוב שחזרת'. כולם שמחו לראות אותה".
ראית אותה ביום חמישי או שלא התאפקת?
סיוון: "ראיתי אותה כשעשו את המשפט. לקחו אותי ועוד כמה ילדים, שהם חברים של גנה מהיסודי לחדר וראינו אותה".
יש המון ילדים כמוך שנולדו בישראל שהולכים לתנועות הנוער ואף מתגייסים לצבא. מה התחושות שלך כמי שנולדה בישראל? מה זה ישראל בשבילך?
גנה: "בית. זה מקום בו אני גרה וחיה בו מאז שנולדתי. החברים, המשפחה".
את מרגישה ישראלית?
גנה: "כן"
את יודעת לדבר בשפה של המדינה ממנה אמך מגיעה?
גנה: "לא. רק מבינה אבל אני לא מדברת".
מאיפה את סיוון?
סיוון: "נולדתי כאן. אבא שלי הגיע מהודו ומאמא מבוליביה".
ומה זה בית בשבילך?
סיוון: "החברים, המשפחה, הצופים. הכל".
גנה, טוב לך בישראל? תרצי להישאר כאן?
גנה: "כן. אני רוצה להמשיך להיפגש עם חברים, לצאת לצופים ולבוא ללימודים בבית הספר".
ומאז אותו בוקר שבאו הפקחים של משטרת ההגירה ושמו עלייך אזיקים את מפחדת מהם יותר?
גנה: "כן, אני מפחדת שיבואו שוב לקחת אותי כמו שלקחו אותי אז".
סידרת באותו בוקר את התיק לבית הספר. איך הייתה התחושה?
גנה: "הם קפצו מעל השער של הבית, דפקו בדלת ואני נלחצתי. ממש פחדתי שיקחו אותי".
אמא שלך פוחדת?
גנה: "כן. מאוד פוחדת".
היא יוצאת מהבית או מתחבא?
גנה: "היא כרגע בדיון. היא פחות יוצאת מהבית בדרך כלל".
את פוחדת לצאת אחר הצהריים לחברים?
גנה: "כן אני טיפה לחוצה. אני מפחדת שיבואו ויקחו אותי. שיסתכלו עליי כאילו אני שונה. אני מאמינה שהחברים שלי ישמרו עליי ויהיו איתי בכל מצב".
את לא מרגישה שונה. את כמוני וכמו סיוון. מה את היית רוצה שיהיה?
גנה: "שיהיה טוב יותר. שהגירוש כבר לא יהיה, שייפסק. שלא ייקחו אנשים מהבית. שיהיה שווין לכל אחד".
בהמשך השיחה הצטרף עורך הדין דודי תדמור שהתייחס להתפתחות מהשעות האחרונות בה קבע בית המשפט לבטל את צווי הגירוש
"בית הדין לעררים ביטל בשעה האחרונה את צווי הגירוש נגד שני הילדים והאמהות שנעצרו בשבוע שעבר, אותם הצלחנו לשחרר בערבות לפני השבת. היום יצא פסק דין בו בוטלו הצווים. השופט הורה לרשות האוכלוסין להביא את טובת הקטינים בחשבון.
מה זה אומר על רשות ההגירה? הכדור חוזר אליהם?
"רשות ההגירה במדינת ישראל פועלת שלא כדין, היא עושה דין לעצמה. בגלל שלא נוח לה לשקול את טובת הילדים היא מסתכלת רק על האמהות, שהפרו דין. עכשיו בית הדין קרא להם לשקול את טובת הילדים לפני שהם נותנים את צווי הגירוש או מכניסים אותם לכלא. לילדים האלה יש זכויות".
הילדה סיפרה שהיא פוחדת לצאת מהבית. ההחלטה של בית המשפט היום משנה את מעמדה במשהו?
"את מדיניות ההגירה הבסיסית של מדינת ישראל קשה לשנות במכה אחת. אנחנו מנסים לשפר. מעכשיו יש קביעה שיפוטית שמורה לרשות האוכלוסין לראות את טובת הילד. גם אם זה ידרש מאבק - בסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא להכיר בכך שלא ניתן להתייחס לילדים כאל מזוודה. הם ילדים ויש להם זכויות".
עריכה: איתמר זיגלמן