אתגר הנינג'ה - חינוך הדור הבא
גיל מרנץ הוא הזוכה של 'נינג'ה ישראל' סיפר על החיים כאדם מפורסם ועל תוכנית הלימודים שהוא מתכנן לנוער הישראלי: "ללמד ניהול זמן זה פרקטי"
זוכה 'נינג'ה 2019', גיל מרנץ מספר על החיים שאחרי הזכייה, גילויי ההערצה שהוא מקבל מאז שזכה, ועל האתגר הבא הנוסף שלו בחיים, שהוא השפעה על הדור הבא של בני הנוער על ידי פיתוח של פלטפורמה חינוכית.
שלום לזוכה הגדול של נינג'ה ישראל 2019 גיל מרנץ.
"שלום שלום".
אתה כמעט בכל מקום, לפחות בריאיונות טלוויזיוניים וכו' חוגג את הניצחון שלך, אפילו הבלחת לארז טל וכו', איך זה מרגיש כל תשומת הלב הזו?
"זה בסדר, זה נחמד, הרבה אנשים מפרגנים ומחמיאים וזה כיף".
איך החיים נראים אחרי?
"האמת שלא שונים בהרבה, אולי טיפה מזהים אותי יותר ברחוב אבל לא..."
מזהים אותך ברחוב.
"כן".
בטח מלא סלפי וכאלה.
"כן, יש, יש. אני פשוט רוב היום או במקומות שאני מתאמן בהם או בבית, אז פחות מטייל לי ברחובות".
כמה שעות אתה מתאמן ביום?
"בין 3 ל-4".
אוקיי, אתה נכנס 4-3 שעות למכון או שאתה עושה הפסקות? איך זה נראה? זה נראה לי טירוף, אני הולכת לשעה ובאיזשהו שלב כבר...
"זה לא מכון כושר בדיוק, אלה מתקני נינג'ה ומכוני טיפוס ומכוני פארקור, זה טיפה שונה, זה לא בדיוק כמו אימון בחדר כושר".
והגוף לא מתעייף אחרי שעה - שעתיים שאתה אומר 'יאללה'?
"תלוי בסוג האימון הספציפי, פארקור יכול להיות 3 שעות והגוף עדיין יעמוד בזה והטיפוס יכול להיות שעה והגוף עדיין יעמוד בזה, וטיפוס יכול להיות שעה והגוף יקרוס. זה מאוד תלוי מה את עושה באותו הרגע, כמה האימון קשה, על מה את מתאמנת, כל מיני אופציות".
מה המטרה עכשיו? הנה הייתה הזכייה, היה פשוט מופלא מה שעשית, לאן אתה מכוון עכשיו?
"לטוס להתחרות בנינג'ה ביפן".
זה כבר משחק אחר לדעתך?
"זה משחק אחר, חד וחלק. אלה מתמודדים ומתקנים הרבה יותר קשוחים במדינה זרה. זה רץ כבר כמעט 20 שנה ביפן, אז הכול שם הרבה יותר קשה, הרבה יותר משוכלל והרבה יותר מאיים".
ויש אודישנים לפני שנכנסים?
"הזכייה פה נתנה לי כרטיס כניסה".
ויש לך מתקנים כאן בארץ שאתה יכול להתאמן עליהם שיקרבו אותך למטרה ביפן?
"מנסה, חברים טובים שלי מנסים לעזור לי בחצר שלהם, שזה ממש מגניב".
מה אתה מספר לי על האינסטגרם שלך?
"שאני אשמח שיעקבו אחריי: gilmarantz".
כי מה? ככל שיהיו לך יותר עוקבים, מה יהיה?
"ככל שיהיו לי יותר עוקבים, אני אוכל להפיץ את הבשורה שלי".
אז בוא תפיץ אותה גם כאן, יש לך הזדמנות.
"אני רוצה לפתח פלטפורמת חינוך אלטרנטיבית שמאפשרת לילדים ובני נוער להצליח בחיים הבוגרים שלהם על ידי לימוד משמעת עצמית, התנהלות פיננסית, ניהול זמן, דברים שאנחנו בתור אנשים בוגרים צריכים להתמודד איתם ביום יום, ושום בית ספר לא מלמד את זה לצערי".
תן לי קצת את תורתך לניהול זמן.
"אפשר להתחיל מבניית סדרי עדיפויות ולפי זה את גוזרת לך מה דחוף וחשוב, מה חשוב ודחוף, מה לא דחוף ולא חשוב".
אבל נכון מה שלא דחוף ולא חשוב הוא הכי כיף?
"לאו דווקא".
אבל בהרבה פעמים מהמקרים.
"הרבה פעמים, אבל..."
ולכן הרבה פעמים הופך להיות לנו דחוף וחשוב מה שלא דחוף וחשוב.
"אז אם את מגדירה את זה, את יכולה גם לעמוד במה שהגדרת לעצמך. יש הרבה פעמים בלבול בין מה דחוף וחשוב לבין מה חשוב ודחוף, שהם לא אותו דבר.
מעניין לגמרי. אז אתה מפיץ את התורה הזאת באינסטגרם והנה הזמנו את המאזינים שלנו להצטרף אליך כדי לגלות מה דחוף וחשוב או לא חשוב ודחוף.
"לניהול זמן עדיין לא הגעתי אבל בהחלט אני מדבר על התמדה, על קשב, על למידה".
לפעמים אני רואה תלמידים בפארק נשלחים על ידי המורה לספורט לרוץ. אז יש אחד ושניים שיש להם איזושהי מוטיביציה, השלישי נגרר, הרביעי מדבר עם החמישי, השישי מסתכל בטלפון והולך, השביעי מקצר. זה גם משמעת נכון? שלא מצליחים אולי בבית ספר.
"אני יותר מאמין בדבר שנקרא משמעת עצמית מאשר במוטיבציה. ברגע שאת יכולה לפתח לעצמך משמעת עצמית, המוטיבציה הופכת להיות פקטור פחות משמעותי. כשאת אומרת לעצמך 'בראש השנה, אני הולכת לעשות שינוי כל כך מטורף בחיים שלי, אני הולכת לקום ב-5 לפנות בוקר', את הולכת לישון עם סופר מוטיבציה, אין יותר מוטיבציה מהמחשבה הזאת שאמרת לעצמך, 'אני הולכת לקום ב-5 לפנות בוקר בשנה החדשה' - ואז מגיע 5 לפנות בוקר, השעון המעורר מצלצל, ומה שקורה בעצם זה שהמוטיבציה ברחה לה מהחלון פתאום".
כן, היא נכנסה מתחת לפוך.
"במשמעת עצמית לעומת זאת, השעון מצלצל, את רואה 5 בבוקר ואת קמה כמו נמרה כי המשמעת העצמית דוחפת אותך מהמיטה".
אתה צודק ב-100% משמעת עצמית, וזה משהו שרכשת עם הזמן, נכון?
"כן, זה תהליך, נכון".
מעולה, אני מאחלת לך בהצלחה עם כל המטרות והמשימות והרבה משמעת עצמית כמובן ומה שדחוף דחוף וכו'.
עריכה: אמיתי דואק
