"כבר 13 שנה שנתניהו הוא שקובע ביטחונית"
דב ויסגלס הגיב לטענת מגל לגבי הקשר בין המצב הביטחוני לבין ההחלטות להן היה שותף בעבר: "אין קשר בין ההתפתחויות בעזה להחלטה להתפנות משם ב-2005"
עורך הדין דב ויסגלס, שהיה מאדריכלי ההתנתקות, וראש לשכתו לשעבר של אריק שרון, התייחס לתהליך ההתנתקות, והסביר מדוע הוא אינו קשור למצב של היום. ויסגלס: "עיקר הטרור ביהודה ושומרון לא חדל בגלל חומת מגן אלא בעיקר בזכות שיתוף הפעולה עם הפלסטינים".
"צה"ל פינה את עזה בשנת 94 כחלק מהסכמי אוסלו. משנת 94 ואילך הנוכחות הצבאית שלנו בעזה הייתה מוגבלת מאוד. ב-2007, כשחמאס השתלט על הרצועה, ישראל מצאה לנכון לא להתערב בהפיכה ולא למנוע אותה, כעת הגענו לאן שהגענו. נניח לרגע שהיום היו בעזה היו נמצאים כ-8,000 אזרחים ישראלים, אתם מעריכים שמצבם היה טוב היום?"
השאלה היא אחרת. אם היינו עדיין שם האם היינו מגיעים למצב הביטחוני הזה?
"כולם זוכרים כמה השליטה בפילדלפי הייתה מוגבלת. לאחר שהוחלט לסגת מעזה, הציר הפילדלפי הפך להיות צר וארוך שהוגדר כמלכודת מוות לחיילים שהיו נעים עליו. כשהוחלט לצאת מעזה ההישארות בציר התייתרה. הפעילות החמאסית התת קרקעית הייתה קיימת אז והיא קיימת היום ומיטב הכספים והמוחות לא מצליחים לפתור אותה".
שרון יצא למבצע חומת מגן ביהודה ושומרון והצליח ליצור מציאות שהיא סטאטוס קוו נסבל עד היום. לנו יש שליטה ביטחונית והאזרחים מנהלים את חייהם. בעזה הוא בחר לסגת.
"אתקן אתכם ואזכיר שעד לאותו מבצע נהרגו כ-500 ישראלים וגם לאחריו, מ-2002 עד 2005 נפלו לצערנו אותו מספר של ישראלים. עיקר הטרור ביהודה ושומרון לא חדל בגלל מבצע חומת מגן אלא בזכות מערכת שיתוף הפעולה המאוד אפקטיבית עם הרשות הפלסטינית ומשום שבורא עולם סילק מאיתנו את ערפאת והביא עלינו את עבאס שקיבל את הצורך לעצור את הטרור. מבצע חומת מגן משמעו כניסה מאסיבית של כוחות רגליים ליהודה ושומרון ומעבר מדלת לדלת. הממשלה הנוכחית רשאית לבצע מבצע חומת מגן בעזה כל יום. יש שם את אותם הקשיים שהיו גם אז. איש לא מעלה בדעתו את האופציה הזאת".
ינון: זו אחת האופציות על השולחן.
"ביום שהדבר הזה יקרה אתם תזכו ממני לארוחת צהרים יקרה במיוחד".
כששרון הגה את ההתנתקות הוא נשאל מה יקרה אם ירו עלינו רקטות והשיב שישראל תגיב באש ארטילרית. לאחר מכן התברר שזה בלתי אפשרי מבחינה משפטית. הקונספציה הזו ירדה מהפרק.
"לאחר שפינינו את עזה האש נמשכה. עדיין נכחנו במאמציו המאוד כנים של עבאס לשלוט כראוי בעזה. למרבה הצער התגלה לנו שהכוחות הצבאיים שלו שם ומידת הציות של כוחות הרשות למפקדת הרשות ברמאללה היו ירודים למדי. לא סברנו שאם נוסיף לו עוד פגזים זה יסייע לנו בתווך הארוך. ביולי 2007 חמאס טרף את הקלפים והגענו לאן שהגענו".
ינון: אתה לא לוקח אחריות על יצירת צבא הרקטות שמאיים על כל הארץ?
"ביום שאתה תיקח אחריות על כך המצב הביטחוני כיום אני אהיה מוכן לקחת אחריות על המצב שהיה אז. מה זה הקשקוש הזה? אנחנו השפענו על מה שהתרחש בעזה עד 2006. דור חלף מאז וכ-13 שנה לאחר מכן שלט נתניהו, הוא שאחראי על ביטחון ישראל".
ינון: אני לא מבין, הנסיגה היא זו שיצרה את צבא המחבלים הזה. בן: בגין עשה שלום עם מצרים, רבין עשה עם ירדן ונתניהו עשה עם חמאס.
"ההחלטה לצאת מעזה ברמה המהותית התקבלה ב-1994 כחלק הסכמי אוסלו. מאז צה"ל לא נכח שם יותר. הכוח המוגבל של צה"ל ברצועה לו נותר ב-2007 לא היה מונע את השתלטות החמאס. אם מישהו היה רוצה לעשות את זה אפשר היה להכניס את כל צה"ל לרצועה ולמוטט את שלטון החמאס כפי שנתניהו הבטיח ב-2008. אני כן מוכן לומר בוודאות שאם ההתפתחויות היו כפי שהיו ובמקביל היו נשארים עוד 8,000 ישראלים ברצועה, אני לא רוצה לתאר את מידת האסור שיכול היה להיגרם בקורבנות בנפש".
עריכה: איתמר זיגלמן
