מרסל מוסרי עם שיר המסביר את התחושות הכואבות כשנמצאים בבית החולים, מתוך 'בעור הזמן', ספרה של עדית שומן אדטו: "רק וילון מפריד בין כאב לכאב ובין מה שיהיה למה שהיה. תמיד יש אחת שצועקת סבל ותמיד יש אחת שכוחותיה כבר אפסו, ותמיד יש אחד משוגע שרק במיון יירגע".