דמן של נשים מותר - וזה לא מעניין אף אחד
"הפרקליטות סגרה 91% מתיקי האונס שהוגשו לה. למה? כי הכי קל לנקות שולחן" • ענת דוידוב בטור אישי לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים
אם היא רק הייתה מדברת. אם הן רק היו מדברות.
כמו במקרה הרצח הנורא של מיכל סלה ז"ל בידי בעלה, אלירן מלול, שרק בדיעבד נודע למשפחה שהיו סימנים שיכלו להציל אותה אם היא רק הייתה מדברת. נשים שהכירו אותו העידו שהיה קנאי, שתלטן ומאיים - ככל הנראה גם כלפי מיכל.
כמו במקרה הרצח הנורא של מריה טל ז"ל, שלא רצתה להתלונן נגד בעלה כדי שלבנות הקטנות לא יהיה אבא אסיר בכלא. אם רק הייתה מדברת, אולי הרצח (שהוא טוען שזו התאבדות) יכול היה להימנע.
עכשיו אין אמא, ואין אבא. מוטב שהילדות לא יבואו לבקר אותו בכלא, לעולם.
163 נשים נרצחו פה מאז 2004. רק 50 אחוזים מהן היו מוכרות לרווחה. ואלה שלא היו מוכרות? לו רק היו מדברות.
מנתונים שמתפרסמים במשרד הרווחה לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, הסיבות שחוזרות על עצמן כבר שנים למעשי הרצח המתועבים הללו ע"י גברים, הן הרצון של בנות הזוג להיפרד, הקושי להשלים עם הפרידה.
מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מדווחים היום (ד') שהפרקליטות סגרה בשנה שעברה 91 אחוזים מתיקי האונס שהוגשו לה. למה? כי הכי קל לנקות שולחן.
כלום לא משתנה, עיקר הפגיעות קורות בתוך המשפחה על ידי אדם מוכר לקורבן. התוכנית הממשלתית לטיפול באלימות נגד נשים הוקפאה. אין ממשלה ומי יודע מתי בכלל תהיה.
דמן של נשים מותר. וזה לא מעניין אף אחד.
