לא נבלבל אתכם עם מספרים, אבל בואו כן נדבר דקה על מחירי הדיור.
אתמול, בישיבת הממשלה, היציגו שר האוצר ושרת הבינוי והשיכון נתונים מעודדים על ירידה במחירי הדיור. השרה יפעת שאשא ביטון אף היציגה את הנתונים אחה"צ, כאן ב"איפה הכסף". גם ראש הממשלה התגאה בהשגים, אבל בשורה התחתונה, בסוף בא מדד המחירים לצרכן, והצביע על מגמה הפוכה. אופס... משהו השתבש: בספטמבר ובאוקטובר המחירים טיפסו בשש עשיריות, ובהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הם טיפסו ביותר משניים וחצי אחוזים.
אז נכון שהיו סימנים של בלימה, וגם זה משהו, ואולי בזכות "מחיר למשתכן" עוד 60,000 משפחות ויחידים זכאים רכשו זכות לדירה, אבל בפועל, רק 33,000 בחרו באופציה, ורק קצת יותר מ- 4000 רוכשים, ניכנסו לגור בדירות. טיפה בים הג'ונגל של השוק הפרוע.
אבל בסוף, כשמסתכלים על המספרים האמיתיים, עדיין זוגות צעירים או רווקים חייבים להמשיך לספור יותר מ- 140 משכורות כדי להגיע לדירה, ובעיקר יכולים להמשיך לחלום עליה. דירות להשכרה לטווחים ארוכים בקושי יש פה, וצעירים שאין להם אמא, אבא או סבא עם כיס תפוח, ימשיכו לרדוף אחרי המצרך הבסיסי הזה!
בדיוק את העובדה הזאת רה"מ רצה למנוע אתמול כשהיציג את הנתונים בבוקר...בחירות אתם יודעים, וכל זה. בערב כאמור, הגיעו נתוני האמת. רק אמרנו.