המוזיקה בחרה בו

גיל שוחט, מלחין פורה, פסנתרן ומנצח, זכה בהמון פרסים ואותות כבוד. בשיחה נעימה לאוזן עם ורדה רזיאל ז'קונט, שוחט לא התנצל על העדפתו לכתיבת מוזיקה שאינה צורמת את האוזניים, גילה כיצד מגיעות אל מוחו היצירות המוזיקליות שהוא מלחין, והשיב בין השאר על השאלה האם לא מתסכל אותו להיאלץ לכתוב כל כך הרבה תווים בכתב יד.

שוחט מאשים את האוונגארד - יוצרי ומקדמי המוזיקה המודרנית - בהריסת המוזיקה ובהברחת הקהל מאולמות הקונצרטים. הכיצד, שאלה ורדה, והרי אותם מלחינים שניהלו את עולם המוזיקה הזה היו המורים המצויינים שמהם הוא עצמו ינק ידע? המרידה הזו שלו ב'בון טון' של התקופה עלתה לו במחיר. למי הוא לעולם לא יסלח? ומדוע אמר שאולי עדיף שהיה מת?

ואם להיות חיוביים, איזו מוזיקה שוחט הכי אוהב? "כמובן שקשה לענות", התחמק, "אבל אם תשימי לי אקדח על יד הרקה, אענה לך". התשובה המפתיעה מחכה לכם בתוכנית.

וגם: למה המציא שוחט צעצועים שמנגנים לתינוקות בעריסה יצירות של באך, מוצארט ובטהובן?

שוחט עצמו הוא אב מאושר לשני ילדים קטנים, גיי חצי עיראקי, ודמות שוצפת לא רק בעשייה המוזיקלית - אלא גם בשיחה שלפניכם. בקיצור, השעה חולפת מהר מדי.