"רעיון הפרקליטות שממנה את עצמה לא מלהיב"
פרופ' פרידמן: "תקופת נתניהו הייתה נוחה למערכת המשפט. הוא נמנע מלטפל בה. עכשיו הכל התהפך" • על מינוי אורלי בן ארי: "העניין חרג מכל פרופורציה"
שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן התייחס למהומה סביב מינויה של ממלאת מקום פרקליט המדינה אורלי בן ארי: "העניין חרג מכל פרופורציה. מדובר בסך הכל במילוי מקום", וגם לטענות כלפי תפקוד הפרקליטות: "זהו לא בדיוק הזמן הכי טוב לדברים האלו. הבעיות קיימות אבל חבל שלא טופלו בשלב קודם".
יואב לימור: "אתה רואה את מה שהולך כאן בימים האחרונים, אולי בשבועות האחרונים, כל המאבק על ובתוך וסביב מערכת המשפט, ואומר לעצמך מה?"
פרופ' דניאל פרידמן: "שזה המשך הדברים בצורה אחרת. תקופתו של נתניהו, מבחינות רבות, הייתה נוחה מאוד למערכת המשפט. במערכת הזו יש בעיות לא קלות ונתניהו נמנע מלטפל בה והוא בלם כל ניסיון לעשות איזשהו שינוי במשך שנים רבות שבהן הוא היה בשלטון".
לימור: "אז עכשיו בגלל שזה נוגע לו אישית, הוא מרגיש צורך?"
פרידמן: "אז עכשיו הכול התהפך. אבל כמובן זה לא בדיוק הזמן הכי טוב לדברים כאלה. הבעיות קיימות וחבל שלא טופלו בשלב קודם".
אלון בן דוד: "הוא לא ראה את הבעיות עד עכשיו? הרי בסופו של דבר כל בכירי המערכת אלה אנשים שהוא מינה, מנדלבליט זה אדם שנתניהו מינה לתפקיד. הוא לא ראה את זה כבר אז?"
פרידמן: "תשים לב שהמאבק מתנהל בין 2 אנשים שהוא מינה לתפקיד. גם אמיר אוחנה וגם מנדלבליט אלה בעצם מינויים שלו. אני לא יכול להבין בדיוק את הפסיכולוגיה או מה היו השיקולים בעבר. ישנה איזושהי השקפה שאומרת שעדיף לפוליטיקאי לא להתעסק עם מערכת המשפט וככל שהוא יימעט לעשות את זה - כן ייטב לו".
רוני דניאל: "אתה מסכים עם הגישה הזאת? שעדיף לו לא להתעסק עם מערכת המשפט?"
פרידמן: "במקרים לא מבוטלים, זה עוזר".
בן דוד: "כשאתה מסתכל על המינוי שרצה השר אוחנה להעביר, וכרגע עדיין תלוי ועומד בפני בג"ץ, זה נראה לך סביר או הקפצה מוגזמת?"
פרידמן: "כל העניין חורג מפרופורציה, בסך הכול מדובר במינוי זמני. דבר שני, ישנה השאלה של החוק שהוא בכל זאת אומר שהסמכות היא של שר המשפטים..."
לימור: "והיגיון אין? זאת אומרת אם הייתי שואל אותך עכשיו לדעתך על כך ששר הביטחון לוקח מפקד אוגדה וממנה אותו לרמטכ"ל זמני או השר לביטחון פנים לוקח מפקד תחנת משטרה וממנה אותו למפכ"ל זמני, היית אומר שזה סביר?"
פרידמן: "בהחלט יכול לקרות ואתה יכול לראות דברים. קודם כל הפער הוא לא בהכרח כל כך גדול. אני חושב שהעניין כולו חרג מכל פרופורציה ובעצם צריך לראות מה עומד מאחוריו. עומדת כאן השאלה, מי שולט ומנהל. הגישה, לפחות בהתחלה, הייתה, כך הבנתי, שאומרים 'מה השר שייך בכלל לעניין? יש פקידות והיא מנהלת. בית המשפט אומר שהסבירות של הפקידים הרבה יותר טובה מהסבירות של השר, ומה זה משנה גם אם יש חוק במדינה שאומר שהסמכות היא של השר או לא משנה, אנחנו לא נקבל את זה' - וזה בעצם מה שעומד מאחורי העניין הזה. לגבי המינוי עצמו אני רוצה לומר כך, אינני מכיר את המועמדת באופן אישי ואינני יכול לשפוט אך ורק על פי הבדלי דרגות כפי שאתה עושה בצבא. אני בהחלט יכול לתאר לעצמי שלוקחים סמל וממנים אותו למפקד פלוגה. היו דברים כאלה בעבר גם בצה"ל".
לימור: "על פניו היה סביר לו נגיד היה יושב שם מישהו שנים ארוכות, מכיר את המערכת היטב, ואומר, 'אני עכשיו שולף את פלונית או אלמונית או פלוני או אלמוני' ושם אותו. אבל בא שר חדש שלא מכיר שום דבר במשרד המשפטים ואף אחד, ועושה רושם שהדבר הזה נעשה בכוונה כדי להכעיס, להקפיץ, אפילו כדי שיהיו עתירות לבג"ץ כדי להוכיח שכל מה שאומרים על בג"ץ הוא נכון".
דניאל: "לא כדי להכעיס, כדי אולי להביא אנשים נוחים ערב הדיונים על גורלו של ראש הממשלה. אנחנו כאילו מהססים לומר את זה והתחושה היא ששר המשפטים מכין את הרקע באמת למהלכים שיפטרו את נתניהו או מהרשעה או ממסקנות שהוא אינו יכול להמשיך. רמת החשדנות היא כזו שמינוי לא סביר ישר הולך לשם".
פרידמן: "בהחלט יכול להיות שרמת החשדנות מאוד גבוהה. אני גם יכול בהחלט להבין את זה. אל תשכח שגם הטיפול של המערכת ושל מנדלבליט בתיקים האלה, עוד לפני השר אוחנה, רחוק מלהלהיב. מנדלבליט נמצא בניגוד עניינים זועק ביחס לנתניהו, הוא לא היה צריך לטפל בתיקים שלו, הוא סוחב את העניינים ללא סוף, וכל העניין הוא בעייתי מלמעלה ועד למטה. עכשיו אתם מקשרים את העניין הזה לתיקי נתניהו - המציאות היא שזה פשוט לא רלוונטי, משום שמי ששולט בתיקים האלה זה היועץ המשפטי מנדלבליט. אם הוא איננו סומך או לא ירצה לסמוך על המינוי הזמני של פרקליט המדינה, אז שלא ישתף אותו בנושא הזה ושיטפל בעניין הזה ביחד עם אותם עוזרים שהוא כן סומך עליהם. הנושא היה ונשאר בידיו של מנדלבליט, הוא בשליטה מלאה על הנושא, לא צריכה להיות לזה שום השפעה וזה המצב בעניין. שהעניין כולו נופח מחוץ לכל פרופורציה, וחוזר פה הדגש שיש חוק שמסמיך את השר, אבל אומרים 'מה שהשר עשה סביר או לא סביר', ואני לא יכול לשפוט בעניין מכיוון שאינני מכיר את המועמדת ואינני יודע, אני לא בא להמליץ עליה או לא, אינני יודע, כך שאינני יכול לומר אם זה סביר או לא. אבל ברור שמתנהל כאן מאבק סביב השלטון או השליטה על מינויים בפרקליטות ואני מוכרח לומר לך שבעבר אני לא התפעלתי מהמינויים הפנימיים, שבעצם אנשי הפרקליטות אומרים 'אנחנו רוצים למנות את עצמנו', ואני יכול לתת דוגמה של דרך מאוד לא מוצלחת שבה בוצעו הדברים, בניגוד להמלצות של מבקר המדינה ובניגוד להמלצות של גוף שבדק את זה, קרו דברים כאלה. כך שהרעיון שהפרקליטות ממנה את עצמה, הוא גם כן רעיון לא מלהיב. אנחנו סך הכול נמצאים בסיטואציה שהיא כל כולה, לא לגמרי טובה. השאלה אם סביר או לא, אני לא יכול לחוות כי אינני מכיר את המועמדת ולא מכיר את המועמדים האחרים במידה שאני יכול להתייחס לכך".
בן דוד: "ארבעת ראשי הממשלה האחרונים של מדינת ישראל נחשדו בפלילים, שניים מהם גם הואשמו. האם זו הגזירה? כלומר כל מי שנכנס לתפקיד הרם הזה יהפוך למטרה לחקירות ואולי גם להעמדה לדין?"
פרידמן: "אני חושב שזו בהחלט אחת השאלות שצריך לבדוק. אחת השאלות היא באמת גם הביקורת על הפרקליטות וגם מה שנעשה בתחום המשפט הפלילי. אגב לא רק ראשי ממשלה. היה מספר עצום של שרים, רובי ריבלין, נשיא מדינת הישראל הנוכחי שאני חושב שזוכה להערכה רבה, היה בחקירה ומנעו ממנו להיות שר משפטים, יום - יומיים לפני המינוי פתחו בחקירה".
בן דוד: "אבל יש שיאמרו שהמערכת הוכיחה את יכולתה גם לזכות את מי שזכאי".
פרידמן: "במקרים מסוימים כן, והיו גם הרשעות לא מוצדקות. היו גם הרבה מאוד מקרים של חקירות שהשיגו את מטרתן. גם במקרה של (יעקב) נאמן שזוכה, המשפט השיג את מטרתו. הוא סולק ממשרד המשפטים. כך שהעובדה שאדם מזוכה לפעמים אחרי שנים מחייב ביקורת גדולה וחריפה מאוד על התביעה, ואגב מספר הזיכויים בנושאים האלה הולך ופוחת שזה גם כן חלק מהתופעה".
עריכה: אמיתי דואק
